1 Kings 20
Common


Ahab's Wars with Syria

1
וּבֶן־
ū·ḇen-
הֲדַ֣ד
hă·ḏaḏ
מֶֽלֶךְ־
me·leḵ-
the king
אֲרָ֗ם
’ă·rām,
קָבַץ֙
qā·ḇaṣ
אֶת־
’eṯ-
-
כָּל־
kāl-
חֵיל֔וֹ
ḥê·lōw,
וּשְׁלֹשִׁ֨ים
ū·šə·lō·šîm
and thirty
וּשְׁנַ֥יִם
ū·šə·na·yim
and two
מֶ֛לֶךְ
me·leḵ
אִתּ֖וֹ
’it·tōw
with him
､ וְס֣וּס
wə·sūs
and [with] horses ､
. וָרָ֑כֶב
wā·rā·ḵeḇ;
and chariots .
וַיַּ֗עַל
way·ya·‘al,
And he went up
וַיָּ֙צַר֙
way·yā·ṣar
עַל־
‘al-
on
､ שֹׁ֣מְר֔וֹן
šō·mə·rō·wn,
וַיִּלָּ֖חֶם
way·yil·lā·ḥem
and made war
. בָּֽהּ׃
bāh.
against it .
2
וַיִּשְׁלַ֧ח
way·yiš·laḥ
And he sent
מַלְאָכִ֛ים
mal·’ā·ḵîm
אֶל־
’el-
to
אַחְאָ֥ב
’aḥ·’āḇ
מֶֽלֶךְ־
me·leḵ-
יִשְׂרָאֵ֖ל
yiś·rā·’êl
､ הָעִֽירָה׃
hā·‘î·rāh.
into the city ､
3
וַיֹּ֣אמֶר
way·yō·mer
and said
ל֗וֹ
lōw,
to him
כֹּ֚ה
kōh
אָמַ֣ר
’ā·mar
בֶּן־
ben-
in
הֲדַ֔ד
hă·ḏaḏ,
כַּסְפְּךָ֥
kas·pə·ḵā
וּֽזְהָבְךָ֖
ū·zə·hā·ḇə·ḵā
לִֽי־
lî-
ה֑וּא
hū;
וְנָשֶׁ֧יךָ
wə·nā·še·ḵā
､ וּבָנֶ֛יךָ
ū·ḇā·ne·ḵā
and children ､
､ הַטּוֹבִ֖ים
haṭ·ṭō·w·ḇîm
לִי־
lî-
. הֵֽם׃
hêm.
are .
4
וַיַּ֤עַן
way·ya·‘an
מֶֽלֶךְ־
me·leḵ-
the king
יִשְׂרָאֵל֙
yiś·rā·’êl
､ וַיֹּ֔אמֶר
way·yō·mer,
and said ､
､ כִּדְבָרְךָ֖
kiḏ·ḇā·rə·ḵā
just as you say ､
､ אֲדֹנִ֣י
’ă·ḏō·nî
My lord ､
､ הַמֶּ֑לֶךְ
ham·me·leḵ;
king ､
לְךָ֥
lə·ḵā
אֲנִ֖י
’ă·nî
I
וְכָל־
wə·ḵāl
and all
אֲשֶׁר־
’ă·šer-
. לִֽי׃
lî.
I have [are] .
5
､ וַיָּשֻׁ֙בוּ֙
way·yā·šu·ḇū
And came back ､
הַמַּלְאָכִ֔ים
ham·mal·’ā·ḵîm,
､ וַיֹּ֣אמְר֔וּ
way·yō·mə·rū,
and said ､
כֹּֽה־
kōh-
אָמַ֥ר
’ā·mar
בֶּן־
ben-
in
､ הֲדַ֖ד
hă·ḏaḏ
､ לֵאמֹ֑ר
lê·mōr;
saying ､
כִּֽי־
kî-
שָׁלַ֤חְתִּי
šā·laḥ·tî
אֵלֶ֙יךָ֙
’ê·le·ḵā
to you
､ לֵאמֹ֔ר
lê·mōr,
saying ､
､ כַּסְפְּךָ֧
kas·pə·ḵā
､ וּזְהָבְךָ֛
ū·zə·hā·ḇə·ḵā
and your gold ､
､ וְנָשֶׁ֥יךָ
wə·nā·še·ḵā
and your wives ､
– וּבָנֶ֖יךָ
ū·ḇā·ne·ḵā
and your children –
לִ֥י
lî
to me
. תִתֵּֽן׃
ṯit·tên.
6
כִּ֣י ׀
kî
But
אִם־
’im-
､ כָּעֵ֣ת
kā·‘êṯ
מָחָ֗ר
mā·ḥār,
אֶשְׁלַ֤ח
’eš·laḥ
I will send
אֶת־
’eṯ-
-
עֲבָדַי֙
‘ă·ḇā·ḏay
אֵלֶ֔יךָ
’ê·le·ḵā,
to you
וְחִפְּשׂוּ֙
wə·ḥip·pə·śū
אֶת־
’eṯ-
-
､ בֵּ֣יתְךָ֔
bê·ṯə·ḵā,
וְאֵ֖ת
wə·’êṯ
and
בָּתֵּ֣י
bāt·tê
the houses
– עֲבָדֶ֑יךָ
‘ă·ḇā·ḏe·ḵā;
of your servants –
､ וְהָיָה֙
wə·hā·yāh
and it shall be ､
כָּל־
kāl-
מַחְמַ֣ד
maḥ·maḏ
､ עֵינֶ֔יךָ
‘ê·ne·ḵā,
in your eyes ､
יָשִׂ֥ימוּ
yā·śî·mū
they will put [it]
､ בְיָדָ֖ם
ḇə·yā·ḏām
in their hands ､
. וְלָקָֽחוּ׃
wə·lā·qā·ḥū.
and take [it] .
7
וַיִּקְרָ֤א
way·yiq·rā
מֶֽלֶךְ־
me·leḵ-
the king
יִשְׂרָאֵל֙
yiś·rā·’êl
לְכָל־
lə·ḵāl
זִקְנֵ֣י
ziq·nê
the elders
､ הָאָ֔רֶץ
hā·’ā·reṣ,
of the land ､
､ וַיֹּ֙אמֶר֙
way·yō·mer
and said ､
､ דְּעֽוּ־
də·‘ū-
Notice ､
､ נָ֣א
nā
please ､
וּרְא֔וּ
ū·rə·’ū,
and see
כִּ֥י
kî
– רָעָ֖ה
rā·‘āh
זֶ֣ה
zeh
מְבַקֵּ֑שׁ
mə·ḇaq·qêš;
כִּֽי־
kî-
שָׁלַ֨ח
šā·laḥ
he sent
אֵלַ֜י
’ê·lay
to me
､ לְנָשַׁ֤י
lə·nā·šay
for my wives ､
､ וּלְבָנַי֙
ū·lə·ḇā·nay
and my children ､
､ וּלְכַסְפִּ֣י
ū·lə·ḵas·pî
and my silver ､
– וְלִזְהָבִ֔י
wə·liz·hā·ḇî,
and my gold –
וְלֹ֥א
wə·lō
and not
מָנַ֖עְתִּי
mā·na‘·tî
. מִמֶּֽנּוּ׃
mim·men·nū.
him .
8
וַיֹּאמְר֥וּ
way·yō·mə·rū
And said
אֵלָ֛יו
’ê·lāw
to him
כָּל־
kāl-
הַזְּקֵנִ֖ים
haz·zə·qê·nîm
the elders
וְכָל־
wə·ḵāl
and all
הָעָ֑ם
hā·‘ām;
the people
אַל־
’al-
not
תִּשְׁמַ֖ע
tiš·ma‘
וְל֥וֹא
wə·lō·w
or
. תֹאבֶֽה׃
ṯō·ḇeh.
9
וַיֹּ֜אמֶר
way·yō·mer
לְמַלְאֲכֵ֣י
lə·mal·’ă·ḵê
to the messengers
בֶן־
ḇen-
of
､ הֲדַ֗ד
hă·ḏaḏ,
אִמְר֞וּ
’im·rū
לַֽאדֹנִ֤י
la·ḏō·nî
my lord
､ הַמֶּ֙לֶךְ֙
ham·me·leḵ
the king ､
כֹּל֩
kōl
אֲשֶׁר־
’ă·šer-
שָׁלַ֨חְתָּ
šā·laḥ·tā
אֶל־
’el-
to
עַבְדְּךָ֤
‘aḇ·də·ḵā
בָרִֽאשֹׁנָה֙
ḇā·ri·šō·nāh
､ אֶעֱשֶׂ֔ה
’e·‘ĕ·śeh,
I will do ､
וְהַדָּבָ֣ר
wə·had·dā·ḇār
but thing
הַזֶּ֔ה
haz·zeh,
לֹ֥א
lō
not
אוּכַ֖ל
’ū·ḵal
. לַעֲשׂ֑וֹת
la·‘ă·śō·wṯ;
do .
､ וַיֵּֽלְכוּ֙
way·yê·lə·ḵū
And departed ､
הַמַּלְאָכִ֔ים
ham·mal·’ā·ḵîm,
וַיְשִׁבֻ֖הוּ
way·ši·ḇu·hū
. דָּבָֽר׃
dā·ḇār.
10
וַיִּשְׁלַ֤ח
way·yiš·laḥ
And sent
אֵלָיו֙
’ê·lāw
to him
בֶּן־
ben-
in
הֲדַ֔ד
hă·ḏaḏ,
､ וַיֹּ֕אמֶר
way·yō·mer
and said ､
כֹּֽה־
kōh-
so
יַעֲשׂ֥וּן
ya·‘ă·śūn
do
לִ֛י
lî
to me
אֱלֹהִ֖ים
’ĕ·lō·hîm
the gods
､ וְכֹ֣ה
wə·ḵōh
and also ､
יוֹסִ֑פוּ
yō·w·si·p̄ū;
אִם־
’im-
if
יִשְׂפֹּק֙
yiś·pōq
is left
עֲפַ֣ר
‘ă·p̄ar
שֹׁמְר֔וֹן
šō·mə·rō·wn,
לִשְׁעָלִ֕ים
liš·‘ā·lîm
לְכָל־
lə·ḵāl
הָעָ֖ם
hā·‘ām
of the people
אֲשֶׁ֥ר
’ă·šer
. בְּרַגְלָֽי׃
bə·raḡ·lāy.
follow me .
11
וַיַּ֤עַן
way·ya·‘an
מֶֽלֶךְ־
me·leḵ-
the king
יִשְׂרָאֵל֙
yiś·rā·’êl
､ וַיֹּ֣אמֶר
way·yō·mer
and said ､
דַּבְּר֔וּ
dab·bə·rū,
אַל־
’al-
not
יִתְהַלֵּ֥ל
yiṯ·hal·lêl
חֹגֵ֖ר
ḥō·ḡêr
the one who puts on [his armor]
. כִּמְפַתֵּֽחַ׃
kim·p̄at·tê·aḥ.
like the one who takes [it off] .
12
､ וַיְהִ֗י
way·hî,
And it came to pass ､
כִּשְׁמֹ֙עַ֙
kiš·mō·a‘
אֶת־
’eṯ-
-
､ הַדָּבָ֣ר
had·dā·ḇār
הַזֶּ֔ה
haz·zeh,
וְה֥וּא
wə·hū
and as he
､ שֹׁתֶ֛ה
šō·ṯeh
ה֥וּא
hū
he
וְהַמְּלָכִ֖ים
wə·ham·mə·lā·ḵîm
and the kings
､ בַּסֻּכּ֑וֹת
bas·suk·kō·wṯ;
at the command post ､
וַיֹּ֤אמֶר
way·yō·mer
אֶל־
’el-
to
､ עֲבָדָיו֙
‘ă·ḇā·ḏāw
שִׂ֔ימוּ
śî·mū,
וַיָּשִׂ֖ימוּ
way·yā·śî·mū
עַל־
‘al-
. הָעִֽיר׃
hā·‘îr.
the city .

Ahab Defeats Ben-Hadad

13
､ וְהִנֵּ֣ה ׀
wə·hin·nêh
And suddenly ､
נָבִ֣יא
nā·ḇî
אֶחָ֗ד
’e·ḥāḏ,
a
נִגַּשׁ֮
nig·gaš
אֶל־
’el-
אַחְאָ֣ב
’aḥ·’āḇ
מֶֽלֶךְ־
me·leḵ-
､ יִשְׂרָאֵל֒
yiś·rā·’êl
of Israel ､
､ וַיֹּ֗אמֶר
way·yō·mer,
and saying ､
כֹּ֚ה
kōh
אָמַ֣ר
’ā·mar
､ יְהוָ֔ה
Yah·weh,
Yahweh ､
הְֽרָאִ֔יתָ
hə·rā·’î·ṯā,
אֵ֛ת
’êṯ
-
כָּל־
kāl-
؟ הֶהָמ֥וֹן
he·hā·mō·wn
הַגָּד֖וֹל
hag·gā·ḏō·wl
הַזֶּ֑ה
haz·zeh;
הִנְנִ֨י
hin·nî
נֹתְנ֤וֹ
nō·ṯə·nōw
I will deliver it
בְיָֽדְךָ֙
ḇə·yā·ḏə·ḵā
– הַיּ֔וֹם
hay·yō·wm,
today –
וְיָדַעְתָּ֖
wə·yā·ḏa‘·tā
כִּֽי־
kî-
אֲנִ֥י
’ă·nî
I [am]
. יְהוָֽה׃
Yah·weh.
14
､ וַיֹּ֤אמֶר
way·yō·mer
So said ､
אַחְאָב֙
’aḥ·’āḇ
؟ בְּמִ֔י
bə·mî,
by whom ؟
､ וַיֹּ֙אמֶר֙
way·yō·mer
and he said ､
כֹּֽה־
kōh-
אָמַ֣ר
’ā·mar
､ יְהוָ֔ה
Yah·weh,
Yahweh ､
בְּנַעֲרֵ֖י
bə·na·‘ă·rê
by the young
שָׂרֵ֣י
śā·rê
. הַמְּדִינ֑וֹת
ham·mə·ḏî·nō·wṯ;
of the provinces .
､ וַיֹּ֛אמֶר
way·yō·mer
And he said ､
מִֽי־
mî-
יֶאְסֹ֥ר
ye’·sōr
will set in order
؟ הַמִּלְחָמָ֖ה
ham·mil·ḥā·māh
the battle ؟
､ וַיֹּ֥אמֶר
way·yō·mer
and he answered ､
. אָֽתָּה׃
’āt·tāh.
You .
15
וַיִּפְקֹ֗ד
way·yip̄·qōḏ,
And he mustered
אֶֽת־
’eṯ-
-
נַעֲרֵי֙
na·‘ă·rê
the young
שָׂרֵ֣י
śā·rê
､ הַמְּדִינ֔וֹת
ham·mə·ḏî·nō·wṯ,
of the provinces ､
וַיִּהְי֕וּ
way·yih·yū
מָאתַ֖יִם
mā·ṯa·yim
– שְׁנַ֣יִם
šə·na·yim
two –
וּשְׁלֹשִׁ֑ים
ū·šə·lō·šîm;
and thirty
וְאַחֲרֵיהֶ֗ם
wə·’a·ḥă·rê·hem,
פָּקַ֧ד
pā·qaḏ
אֶת־
’eṯ-
-
כָּל־
kāl-
､ הָעָ֛ם
hā·‘ām
the people ､
כָּל־
kāl-
בְּנֵ֥י
bə·nê
the sons
､ יִשְׂרָאֵ֖ל
yiś·rā·’êl
of Israel ､
שִׁבְעַ֥ת
šiḇ·‘aṯ
. אֲלָפִֽים׃
’ă·lā·p̄îm.
16
וַיֵּצְא֖וּ
way·yê·ṣə·’ū
. בַּֽצָּהֳרָ֑יִם
baṣ·ṣā·ho·rā·yim;
at noon .
וּבֶן־
ū·ḇen-
הֲדַד֩
hă·ḏaḏ
שֹׁתֶ֨ה
šō·ṯeh
שִׁכּ֜וֹר
šik·kō·wr
､ בַּסֻּכּ֗וֹת
bas·suk·kō·wṯ,
at the command post ､
ה֧וּא
hū
he
､ וְהַמְּלָכִ֛ים
wə·ham·mə·lā·ḵîm
and the kings ､
שְׁלֹשִֽׁים־
šə·lō·šîm-
וּשְׁנַ֥יִם
ū·šə·na·yim
and two
מֶ֖לֶךְ
me·leḵ
עֹזֵ֥ר
‘ō·zêr
. אֹתֽוֹ׃
’ō·ṯōw.
him .
17
וַיֵּצְא֗וּ
way·yê·ṣə·’ū,
And went out
נַעֲרֵ֛י
na·‘ă·rê
the young
שָׂרֵ֥י
śā·rê
הַמְּדִינ֖וֹת
ham·mə·ḏî·nō·wṯ
of the provinces
– בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה
bā·ri·šō·nāh;
first –
､ וַיִּשְׁלַ֣ח
way·yiš·laḥ
and sent out [a patrol] ､
בֶּן־
ben-
in
הֲדַ֗ד
hă·ḏaḏ,
וַיַּגִּ֤ידוּ
way·yag·gî·ḏū
לוֹ֙
lōw
､ לֵאמֹ֔ר
lê·mōr,
saying ､
אֲנָשִׁ֕ים
’ă·nā·šîm
יָצְא֖וּ
yā·ṣə·’ū
. מִשֹּׁמְרֽוֹן׃
miš·šō·mə·rō·wn.
of Samaria .
18
､ וַיֹּ֛אמֶר
way·yō·mer
So he said ､
אִם־
’im-
if
､ לְשָׁל֥וֹם
lə·šā·lō·wm
יָצָ֖אוּ
yā·ṣā·’ū
תִּפְשׂ֣וּם
tip̄·śūm
– חַיִּ֑ים
ḥay·yîm;
alive –
וְאִ֧ם
wə·’im
and if
､ לְמִלְחָמָ֛ה
lə·mil·ḥā·māh
for war ､
יָצָ֖אוּ
yā·ṣā·’ū
חַיִּ֥ים
ḥay·yîm
. תִּפְשֽׂוּם׃
tip̄·śūm.
19
וְאֵ֙לֶּה֙
wə·’êl·leh
And these
יָצְא֣וּ
yā·ṣə·’ū
מִן־
min-
of
､ הָעִ֔יר
hā·‘îr,
the city ､
נַעֲרֵ֖י
na·‘ă·rê
שָׂרֵ֣י
śā·rê
הַמְּדִינ֑וֹת
ham·mə·ḏî·nō·wṯ;
of the provinces
וְהַחַ֖יִל
wə·ha·ḥa·yil
and the [with] army
אֲשֶׁ֥ר
’ă·šer
. אַחֲרֵיהֶֽם׃
’a·ḥă·rê·hem.
20
וַיַּכּוּ֙
way·yak·kū
And killed
אִ֣ישׁ
’îš
– אִישׁ֔וֹ
’î·šōw,
his man –
– וַיָּנֻ֣סוּ
way·yā·nu·sū
so fled –
אֲרָ֔ם
’ă·rām,
וַֽיִּרְדְּפֵ֖ם
way·yir·də·p̄êm
יִשְׂרָאֵ֑ל
yiś·rā·’êl;
וַיִּמָּלֵ֗ט
way·yim·mā·lêṭ,
בֶּן־
ben-
in
הֲדַד֙
hă·ḏaḏ
מֶ֣לֶךְ
me·leḵ
the king
אֲרָ֔ם
’ă·rām,
עַל־
‘al-
on
ס֖וּס
sūs
. וּפָרָשִֽׁים׃
ū·p̄ā·rā·šîm.
and with the cavalry .
21
､ וַיֵּצֵא֙
way·yê·ṣê
And went out ､
מֶ֣לֶךְ
me·leḵ
the king
יִשְׂרָאֵ֔ל
yiś·rā·’êl,
וַיַּ֥ךְ
way·yaḵ
אֶת־
’eṯ-
-
הַסּ֖וּס
has·sūs
the horses
וְאֶת־
wə·’eṯ-
and
､ הָרָ֑כֶב
hā·rā·ḵeḇ;
וְהִכָּ֥ה
wə·hik·kāh
and killed
בַאֲרָ֖ם
ḇa·’ă·rām
מַכָּ֥ה
mak·kāh
. גְדוֹלָֽה׃
ḡə·ḏō·w·lāh.
22
וַיִּגַּ֤שׁ
way·yig·gaš
And came
הַנָּבִיא֙
han·nā·ḇî
אֶל־
’el-
to
מֶ֣לֶךְ
me·leḵ
the king
､ יִשְׂרָאֵ֔ל
yiś·rā·’êl,
of Israel ､
וַיֹּ֤אמֶר
way·yō·mer
and said
לוֹ֙
lōw
to him
､ לֵ֣ךְ
lêḵ
go ､
､ הִתְחַזַּ֔ק
hiṯ·ḥaz·zaq,
､ וְדַ֥ע
wə·ḏa‘
and take note ､
וּרְאֵ֖ה
ū·rə·’êh
and see
אֵ֣ת
’êṯ
-
אֲשֶֽׁר־
’ă·šer-
– תַּעֲשֶׂ֑ה
ta·‘ă·śeh;
you should do –
כִּ֚י
kî
לִתְשׁוּבַ֣ת
liṯ·šū·ḇaṯ
in the spring
הַשָּׁנָ֔ה
haš·šā·nāh,
of the year
מֶ֥לֶךְ
me·leḵ
the king
אֲרָ֖ם
’ă·rām
עֹלֶ֥ה
‘ō·leh
will come up
. עָלֶֽיךָ׃
‘ā·le·ḵā.
ס
s
-
23
וְעַבְדֵ֨י
wə·‘aḇ·ḏê
And the servants
מֶֽלֶךְ־
me·leḵ-
of the king
אֲרָ֜ם
’ă·rām
אָמְר֣וּ
’ā·mə·rū
אֵלָ֗יו
’ê·lāw,
to him
אֱלֹהֵ֤י
’ĕ·lō·hê
– הָרִים֙
hā·rîm
of the hills –
אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם
’ĕ·lō·hê·hem,
עַל־
‘al-
כֵּ֖ן
kên
חָזְק֣וּ
ḥā·zə·qū
מִמֶּ֑נּוּ
mim·men·nū;
than we
וְאוּלָ֗ם
wə·’ū·lām,
but if
נִלָּחֵ֤ם
nil·lā·ḥêm
אִתָּם֙
’it·tām
､ בַּמִּישׁ֔וֹר
bam·mî·šō·wr,
in the plain ､
､ אִם־
’im-
surely ､
לֹ֥א
lō
not
נֶחֱזַ֖ק
ne·ḥĕ·zaq
we will be stronger
. מֵהֶֽם׃
mê·hem.
24
וְאֶת־
wə·’eṯ-
So
､ הַדָּבָ֥ר
had·dā·ḇār
thing ､
הַזֶּ֖ה
haz·zeh
עֲשֵׂ֑ה
‘ă·śêh;
do
הָסֵ֤ר
hā·sêr
הַמְּלָכִים֙
ham·mə·lā·ḵîm
the kings
אִ֣ישׁ
’îš
､ מִמְּקֹמ֔וֹ
mim·mə·qō·mōw,
וְשִׂ֥ים
wə·śîm
and put
פַּח֖וֹת
pa·ḥō·wṯ
､ תַּחְתֵּיהֶֽם׃
taḥ·tê·hem.
in their places ､
25
וְאַתָּ֣ה
wə·’at·tāh
and you
תִֽמְנֶה־
ṯim·neh-
לְךָ֣ ׀
lə·ḵā
to you
､ חַ֡יִל
ḥa·yil
an army ､
כַּחַיִל֩
ka·ḥa·yil
､ הַנֹּפֵ֨ל
han·nō·p̄êl
מֵאוֹתָ֜ךְ
mê·’ō·w·ṯāḵ
-
וְס֣וּס
wə·sūs
and horse
､ כַּסּ֣וּס ׀
kas·sūs
וְרֶ֣כֶב
wə·re·ḵeḇ
. כָּרֶ֗כֶב
kā·re·ḵeḇ,
וְנִֽלָּחֲמָ֤ה
wə·nil·lā·ḥă·māh
And we will fight against
אוֹתָם֙
’ō·w·ṯām
､ בַּמִּישׁ֔וֹר
bam·mî·šō·wr,
in the plain ､
אִם־
’im-
לֹ֥א
lō
not
נֶחֱזַ֖ק
ne·ḥĕ·zaq
we will be stronger
מֵהֶ֑ם
mê·hem;
וַיִּשְׁמַ֥ע
way·yiš·ma‘
and he listened
､ לְקֹלָ֖ם
lə·qō·lām
to their voice ､
וַיַּ֥עַשׂ
way·ya·‘aś
and did
. כֵּֽן׃
kên.
so .
פ
p̄
-

Another War with Ben-Hadad

26
וַֽיְהִי֙
way·hî
So it was
לִתְשׁוּבַ֣ת
liṯ·šū·ḇaṯ
in the spring
､ הַשָּׁנָ֔ה
haš·šā·nāh,
of the year ､
וַיִּפְקֹ֥ד
way·yip̄·qōḏ
בֶּן־
ben-
in
הֲדַ֖ד
hă·ḏaḏ
אֶת־
’eṯ-
-
､ אֲרָ֑ם
’ă·rām;
Syria ､
וַיַּ֣עַל
way·ya·‘al
and went up
､ אֲפֵ֔קָה
’ă·p̄ê·qāh,
to Aphek ､
לַמִּלְחָמָ֖ה
lam·mil·ḥā·māh
עִם־
‘im-
. יִשְׂרָאֵֽל׃
yiś·rā·’êl.
27
וּבְנֵ֣י
ū·ḇə·nê
And the sons
יִשְׂרָאֵ֗ל
yiś·rā·’êl,
､ הָתְפָּקְדוּ֙
hā·ṯə·pā·qə·ḏū
､ וְכָלְכְּל֔וּ
wə·ḵā·lə·kə·lū,
וַיֵּלְכ֖וּ
way·yê·lə·ḵū
לִקְרָאתָ֑ם
liq·rā·ṯām;
וַיַּחֲנ֨וּ
way·ya·ḥă·nū
בְנֵֽי־
ḇə·nê-
the sons
יִשְׂרָאֵ֜ל
yiś·rā·’êl
נֶגְדָּ֗ם
neḡ·dām,
כִּשְׁנֵי֙
kiš·nê
חֲשִׂפֵ֣י
ḥă·śi·p̄ê
– עִזִּ֔ים
‘iz·zîm,
of goats –
וַאֲרָ֖ם
wa·’ă·rām
מִלְא֥וּ
mil·’ū
אֶת־
’eṯ-
-
. הָאָֽרֶץ׃
hā·’ā·reṣ.
28
וַיִּגַּ֞שׁ
way·yig·gaš
And came
אִ֣ישׁ
’îš
a man
､ הָאֱלֹהִ֗ים
hā·’ĕ·lō·hîm,
of God ､
וַיֹּאמֶר֮
way·yō·mer
and spoke
אֶל־
’el-
to
מֶ֣לֶךְ
me·leḵ
the king
､ יִשְׂרָאֵל֒
yiś·rā·’êl
of Israel ､
､ וַיֹּ֜אמֶר
way·yō·mer
and said ､
כֹּֽה־
kōh-
אָמַ֣ר
’ā·mar
､ יְהוָ֗ה
Yah·weh
Yahweh ､
יַ֠עַן
ya·‘an
אֲשֶׁ֨ר
’ă·šer
､ אָמְר֤וּ
’ā·mə·rū
had said ､
אֲרָם֙
’ă·rām
אֱלֹהֵ֤י
’ĕ·lō·hê
､ הָרִים֙
hā·rîm
of the hills ､
יְהוָ֔ה
Yah·weh,
Yahweh [is]
וְלֹֽא־
wə·lō-
but not
אֱלֹהֵ֥י
’ĕ·lō·hê
､ עֲמָקִ֖ים
‘ă·mā·qîm
of the valleys ､
ה֑וּא
hū;
He [is]
וְ֠נָתַתִּי
wə·nā·ṯat·tî
אֶת־
’eṯ-
-
כָּל־
kāl-
הֶהָמ֨וֹן
he·hā·mō·wn
הַגָּ֤דוֹל
hag·gā·ḏō·wl
הַזֶּה֙
haz·zeh
､ בְּיָדֶ֔ךָ
bə·yā·ḏe·ḵā,
וִֽידַעְתֶּ֖ם
wî·ḏa‘·tem
כִּֽי־
kî-
אֲנִ֥י
’ă·nî
I [am]
. יְהוָֽה׃
Yah·weh.
29
וַֽיַּחֲנ֧וּ
way·ya·ḥă·nū
אֵ֦לֶּה
’êl·leh
נֹ֥כַח
nō·ḵaḥ
אֵ֖לֶּה
’êl·leh
שִׁבְעַ֣ת
šiḇ·‘aṯ
. יָמִ֑ים
yā·mîm;
､ וַיְהִ֣י ׀
way·hî
So it was that ､
בַּיּ֣וֹם
bay·yō·wm
on the day
הַשְּׁבִיעִ֗י
haš·šə·ḇî·‘î,
､ וַתִּקְרַב֙
wat·tiq·raḇ
and was joined ､
הַמִּלְחָמָ֔ה
ham·mil·ḥā·māh,
the battle
וַיַּכּ֨וּ
way·yak·kū
and killed
בְנֵֽי־
ḇə·nê-
the sons
יִשְׂרָאֵ֧ל
yiś·rā·’êl
אֶת־
’eṯ-
-
אֲרָ֛ם
’ă·rām
[of] Syria
מֵאָה־
mê·’āh-
אֶ֥לֶף
’e·lep̄
רַגְלִ֖י
raḡ·lî
בְּי֥וֹם
bə·yō·wm
in day
. אֶחָֽד׃
’e·ḥāḏ.
one .
30
וַיָּנֻ֨סוּ
way·yā·nu·sū
But fled
הַנּוֹתָרִ֥ים ׀
han·nō·w·ṯā·rîm
the rest
､ אֲפֵקָה֮
’ă·p̄ê·qāh
to Aphek ､
אֶל־
’el-
– הָעִיר֒
hā·‘îr
the city –
וַתִּפֹּל֙
wat·tip·pōl
הַחוֹמָ֔ה
ha·ḥō·w·māh,
עַל־
‘al-
on
עֶשְׂרִ֨ים
‘eś·rîm
וְשִׁבְעָ֥ה
wə·šiḇ·‘āh
and seven
אֶ֛לֶף
’e·lep̄
אִ֖ישׁ
’îš
of the men
. הַנּוֹתָרִ֑ים
han·nō·w·ṯā·rîm;
וּבֶן־
ū·ḇen-
And
הֲדַ֣ד
hă·ḏaḏ
､ נָ֔ס
nās,
fled ､
וַיָּבֹ֥א
way·yā·ḇō
and went
אֶל־
’el-
､ הָעִ֖יר
hā·‘îr
the city ､
חֶ֥דֶר
ḥe·ḏer
. בְּחָֽדֶר׃
bə·ḥā·ḏer.
ס
s
-

Ahab Spares Ben-Hadad

31
וַיֹּאמְר֣וּ
way·yō·mə·rū
And said
אֵלָיו֮
’ê·lāw
to him
עֲבָדָיו֒
‘ă·ḇā·ḏāw
הִנֵּֽה־
hin·nêh-
､ נָ֣א
nā
now ､
שָׁמַ֔עְנוּ
šā·ma‘·nū,
כִּ֗י
kî,
מַלְכֵי֙
mal·ḵê
the kings
בֵּ֣ית
bêṯ
of the house
יִשְׂרָאֵ֔ל
yiś·rā·’êl,
כִּֽי־
kî-
､ מַלְכֵ֥י
mal·ḵê
kings ､
חֶ֖סֶד
ḥe·seḏ
הֵ֑ם
hêm;
נָשִׂ֣ימָה
nā·śî·māh
let us put
､ נָּא֩
nā
please ､
שַׂקִּ֨ים
śaq·qîm
､ בְּמָתְנֵ֜ינוּ
bə·mā·ṯə·nê·nū
וַחֲבָלִ֣ים
wa·ḥă·ḇā·lîm
and ropes
､ בְּרֹאשֵׁ֗נוּ
bə·rō·šê·nū,
וְנֵצֵא֙
wə·nê·ṣê
and go out
אֶל־
’el-
to
מֶ֣לֶךְ
me·leḵ
the king
– יִשְׂרָאֵ֔ל
yiś·rā·’êl,
of Israel –
אוּלַ֖י
’ū·lay
יְחַיֶּ֥ה
yə·ḥay·yeh
he will spare
אֶת־
’eṯ-
-
. נַפְשֶֽׁךָ׃
nap̄·še·ḵā.
32
וַיַּחְגְּרוּ֩
way·yaḥ·gə·rū
שַׂקִּ֨ים
śaq·qîm
､ בְּמָתְנֵיהֶ֜ם
bə·mā·ṯə·nê·hem
וַחֲבָלִ֣ים
wa·ḥă·ḇā·lîm
and [put] ropes
､ בְּרָאשֵׁיהֶ֗ם
bə·rā·šê·hem,
וַיָּבֹ֙אוּ֙
way·yā·ḇō·’ū
and came
אֶל־
’el-
to
מֶ֣לֶךְ
me·leḵ
the king
､ יִשְׂרָאֵ֔ל
yiś·rā·’êl,
of Israel ､
､ וַיֹּ֣אמְר֔וּ
way·yō·mə·rū,
and said ､
עַבְדְּךָ֧
‘aḇ·də·ḵā
בֶן־
ḇen-
in
הֲדַ֛ד
hă·ḏaḏ
､ אָמַ֖ר
’ā·mar
says ､
. תְּחִֽי־
tə·ḥî-
､ נָ֣א
nā
Please ､
נַפְשִׁ֑י
nap̄·šî;
me
､ וַיֹּ֛אמֶר
way·yō·mer
and he said ､
הַעוֹדֶ֥נּוּ
ha·‘ō·w·ḏen·nū
[Is] he still
؟ חַ֖י
ḥay
אָחִ֥י
’ā·ḥî
. הֽוּא׃
hū.
He [is] .
33
וְהָאֲנָשִׁים֩
wə·hā·’ă·nā·šîm
Now the men
יְנַחֲשׁ֨וּ
yə·na·ḥă·šū
וַֽיְמַהֲר֜וּ
way·ma·hă·rū
וַיַּחְלְט֣וּ
way·yaḥ·lə·ṭū
and grasped [at this word]
הֲמִמֶּ֗נּוּ
hă·mim·men·nū,
､ וַיֹּֽאמְרוּ֙
way·yō·mə·rū
and said ､
אָחִ֣יךָ
’ā·ḥî·ḵā
בֶן־
ḇen-
in
. הֲדַ֔ד
hă·ḏaḏ,
､ וַיֹּ֖אמֶר
way·yō·mer
So he said ､
בֹּ֣אוּ
bō·’ū
go
קָחֻ֑הוּ
qā·ḥu·hū;
וַיֵּצֵ֤א
way·yê·ṣê
and came out
אֵלָיו֙
’ê·lāw
to him
בֶּן־
ben-
in him
הֲדַ֔ד
hă·ḏaḏ,
וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ
way·ya·‘ă·lê·hū
and he had him to come up
עַל־
‘al-
. הַמֶּרְכָּבָֽה׃
ham·mer·kā·ḇāh.
the chariot .
34
וַיֹּ֣אמֶר
way·yō·mer
אֵלָ֡יו
’ê·lāw
to him
､ הֶעָרִ֣ים
he·‘ā·rîm
the cities ､
אֲשֶׁר־
’ă·šer-
לָֽקַח־
lā·qaḥ-
אָבִי֩
’ā·ḇî
מֵאֵ֨ת
mê·’êṯ
､ אָבִ֜יךָ
’ā·ḇî·ḵā
– אָשִׁ֗יב
’ā·šîḇ,
I will restore –
וְ֠חוּצוֹת
wə·ḥū·ṣō·wṯ
תָּשִׂ֨ים
tā·śîm
לְךָ֤
lə·ḵā
､ בְדַמֶּ֙שֶׂק֙
ḇə·ḏam·me·śeq
in Damascus ､
כַּאֲשֶׁר־
ka·’ă·šer-
as
שָׂ֤ם
śām
set up
אָבִי֙
’ā·ḇî
בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן
bə·šō·mə·rō·wn,
וַאֲנִ֖י
wa·’ă·nî
and [Ahab said] I
. בַּבְּרִ֣ית
bab·bə·rîṯ
with this treaty .
אֲשַׁלְּחֶ֑ךָּ
’ă·šal·lə·ḥe·kā;
וַיִּכְרָת־
way·yiḵ·rāṯ-
so he made
ל֥וֹ
lōw
with him
בְרִ֖ית
ḇə·rîṯ
. וַֽיְשַׁלְּחֵֽהוּ׃
way·šal·lə·ḥê·hū.
and sent him away .
ס
s
-

A Prophet Reproves Ahab

35
וְאִ֨ישׁ
wə·’îš
And man
אֶחָ֜ד
’e·ḥāḏ
a
מִבְּנֵ֣י
mib·bə·nê
of the sons
הַנְּבִיאִ֗ים
han·nə·ḇî·’îm,
of the prophets
אָמַ֧ר
’ā·mar
אֶל־
’el-
to
רֵעֵ֛הוּ
rê·‘ê·hū
בִּדְבַ֥ר
biḏ·ḇar
by the word
､ יְהוָ֖ה
Yah·weh
of Yahweh ､
הַכֵּ֣ינִי
hak·kê·nî
. נָ֑א
nā;
וַיְמָאֵ֥ן
way·mā·’ên
הָאִ֖ישׁ
hā·’îš
the man
. לְהַכֹּתֽוֹ׃
lə·hak·kō·ṯōw.
to strike him .
36
וַיֹּ֣אמֶר
way·yō·mer
And he said
ל֗וֹ
lōw,
to him
יַ֚עַן
ya·‘an
אֲשֶׁ֤ר
’ă·šer
לֹֽא־
lō-
not
שָׁמַ֙עְתָּ֙
šā·ma‘·tā
בְּק֣וֹל
bə·qō·wl
the voice
､ יְהוָ֔ה
Yah·weh,
of Yahweh ､
הִנְּךָ֤
hin·nə·ḵā
הוֹלֵךְ֙
hō·w·lêḵ
מֵֽאִתִּ֔י
mê·’it·tî,
from me
וְהִכְּךָ֖
wə·hik·kə·ḵā
הָאַרְיֵ֑ה
hā·’ar·yêh;
וַיֵּ֙לֶךְ֙
way·yê·leḵ
and as soon as he left
מֵֽאֶצְל֔וֹ
mê·’eṣ·lōw,
וַיִּמְצָאֵ֥הוּ
way·yim·ṣā·’ê·hū
הָאַרְיֵ֖ה
hā·’ar·yêh
. וַיַּכֵּֽהוּ׃
way·yak·kê·hū.
and killed him .
37
וַיִּמְצָא֙
way·yim·ṣā
And he found
､ אִ֣ישׁ
’îš
man ､
אַחֵ֔ר
’a·ḥêr,
､ וַיֹּ֖אמֶר
way·yō·mer
and said ､
הַכֵּ֣ינִי
hak·kê·nî
. נָ֑א
nā;
וַיַּכֵּ֥הוּ
way·yak·kê·hū
הָאִ֖ישׁ
hā·’îš
the man
הַכֵּ֥ה
hak·kêh
. וּפָצֹֽעַ׃
ū·p̄ā·ṣō·a‘.
and a wound .
38
､ וַיֵּ֙לֶךְ֙
way·yê·leḵ
And departed ､
הַנָּבִ֔יא
han·nā·ḇî,
וַיַּעֲמֹ֥ד
way·ya·‘ă·mōḏ
and waited
לַמֶּ֖לֶךְ
lam·me·leḵ
for the king
עַל־
‘al-
by
､ הַדָּ֑רֶךְ
had·dā·reḵ;
the road ､
וַיִּתְחַפֵּ֥שׂ
way·yiṯ·ḥap·pêś
בָּאֲפֵ֖ר
bā·’ă·p̄êr
with a bandage
עַל־
‘al-
. עֵינָֽיו׃
‘ê·nāw.
39
וַיְהִ֤י
way·hî
And as
הַמֶּ֙לֶךְ֙
ham·me·leḵ
the king
､ עֹבֵ֔ר
‘ō·ḇêr,
passed by ､
וְה֖וּא
wə·hū
and he
צָעַ֣ק
ṣā·‘aq
אֶל־
’el-
to
– הַמֶּ֑לֶךְ
ham·me·leḵ;
the king –
､ וַיֹּ֜אמֶר
way·yō·mer
and said ､
עַבְדְּךָ֣ ׀
‘aḇ·də·ḵā
יָצָ֣א
yā·ṣā
בְקֶֽרֶב־
ḇə·qe·reḇ-
– הַמִּלְחָמָ֗ה
ham·mil·ḥā·māh,
of the battle –
､ וְהִנֵּֽה־
wə·hin·nêh-
and there ､
אִ֨ישׁ
’îš
a man
､ סָ֜ר
sār
וַיָּבֵ֧א
way·yā·ḇê
אֵלַ֣י
’ê·lay
to me
אִ֗ישׁ
’îš,
a man
､ וַיֹּ֙אמֶר֙
way·yō·mer
and said ､
שְׁמֹר֙
šə·mōr
אֶת־
’eṯ-
-
– הָאִ֣ישׁ
hā·’îš
man –
הַזֶּ֔ה
haz·zeh,
אִם־
’im-
if
הִפָּקֵד֙
hip·pā·qêḏ
､ יִפָּקֵ֔ד
yip·pā·qêḏ,
he is missing ､
וְהָיְתָ֤ה
wə·hā·yə·ṯāh
and shall be
נַפְשְׁךָ֙
nap̄·šə·ḵā
תַּ֣חַת
ta·ḥaṯ
､ נַפְשׁ֔וֹ
nap̄·šōw,
his life ､
א֥וֹ
’ōw
or else
כִכַּר־
ḵik·kar-
כֶּ֖סֶף
ke·sep̄
. תִּשְׁקֽוֹל׃
tiš·qō·wl.
40
וַיְהִ֣י
way·hî
עַבְדְּךָ֗
‘aḇ·də·ḵā,
עֹשֵׂ֥ה
‘ō·śêh
הֵ֛נָּה
hên·nāh
､ וָהֵ֖נָּה
wā·hên·nāh
and there ､
וְה֣וּא
wə·hū
and he
. אֵינֶ֑נּוּ
’ê·nen·nū;
וַיֹּ֨אמֶר
way·yō·mer
And said
אֵלָ֧יו
’ê·lāw
to him
מֶֽלֶךְ־
me·leḵ-
the king
יִשְׂרָאֵ֛ל
yiś·rā·’êl
כֵּ֥ן
kên
so
מִשְׁפָּטֶ֖ךָ
miš·pā·ṭe·ḵā
אַתָּ֥ה
’at·tāh
. חָרָֽצְתָּ׃
ḥā·rā·ṣə·tā.
have decided [it] .
41
､ וַיְמַהֵ֕ר
way·ma·hêr
And he hastened ､
וַיָּ֙סַר֙
way·yā·sar
and to take away
אֶת־
’eṯ-
-
הָ֣אֲפֵ֔ר
hā·’ă·p̄êr,
[מעל]
mê·‘al
-
(מֵעֲלֵ֖י)
mê·‘ă·lê
– עֵינָ֑יו
‘ê·nāw;
his eyes –
וַיַּכֵּ֤ר
way·yak·kêr
אֹתוֹ֙
’ō·ṯōw
מֶ֣לֶךְ
me·leḵ
the king
יִשְׂרָאֵ֔ל
yiś·rā·’êl,
כִּ֥י
kî
מֵֽהַנְּבִאִ֖ים
mê·han·nə·ḇi·’îm
one of the prophets
. הֽוּא׃
hū.
he [was] .
42
וַיֹּ֣אמֶר
way·yō·mer
And he said
אֵלָ֗יו
’ê·lāw,
to him
כֹּ֚ה
kōh
אָמַ֣ר
’ā·mar
､ יְהוָ֔ה
Yah·weh,
Yahweh ､
יַ֛עַן
ya·‘an
שִׁלַּ֥חְתָּ
šil·laḥ·tā
אֶת־
’eṯ-
-
אִישׁ־
’îš-
a man
､ חֶרְמִ֖י
ḥer·mî
מִיָּ֑ד
mî·yāḏ;
וְהָיְתָ֤ה
wə·hā·yə·ṯāh
נַפְשְׁךָ֙
nap̄·šə·ḵā
תַּ֣חַת
ta·ḥaṯ
､ נַפְשׁ֔וֹ
nap̄·šōw,
his life ､
וְעַמְּךָ֖
wə·‘am·mə·ḵā
תַּ֥חַת
ta·ḥaṯ
. עַמּֽוֹ׃
‘am·mōw.
43
וַיֵּ֧לֶךְ
way·yê·leḵ
So went
מֶֽלֶךְ־
me·leḵ-
the king
יִשְׂרָאֵ֛ל
yiś·rā·’êl
עַל־
‘al-
to
בֵּית֖וֹ
bê·ṯōw
סַ֣ר
sar
､ וְזָעֵ֑ף
wə·zā·‘êp̄;
and displeased ､
וַיָּבֹ֖א
way·yā·ḇō
and came
. שֹׁמְרֽוֹנָה׃
šō·mə·rō·w·nāh.
to Samaria .
פ
p̄
-
Doctrinal Statement / Privacy Policy / Use of Pictures / Donate / Contact Us
© Copyright [2011 - 2024] Knowing-Jesus.com - All Rights Reserved