2 Samuel 13

J2000

2 Samuel 13

Amnon and Tamar

וַיְהִ֣י

way·hî

And

אַֽחֲרֵי־

’a·ḥă·rê-

､ כֵ֗ן

ḵên,

this ､

וּלְאַבְשָׁל֧וֹם

ū·lə·’aḇ·šā·lō·wm

and Absalom had

בֶּן־

ben-

דָּוִ֛ד

dā·wiḏ

､ אָח֥וֹת

’ā·ḥō·wṯ

a sister ､

יָפָ֖ה

yā·p̄āh

וּשְׁמָ֣הּ

ū·šə·māh

and whose name [was]

– תָּמָ֑ר

tā·mār;

וַיֶּאֱהָבֶ֖הָ

way·ye·’ĕ·hā·ḇe·hā

אַמְנ֥וֹן

’am·nō·wn

בֶּן־

ben-

. דָּוִֽד׃

dā·wiḏ.

of David .

וַיֵּ֨צֶר

way·yê·ṣer

And was so distressed

לְאַמְנ֜וֹן

lə·’am·nō·wn

לְהִתְחַלּ֗וֹת

lə·hiṯ·ḥal·lō·wṯ,

that he became sick

בַּֽעֲבוּר֙

ba·‘ă·ḇūr

– תָּמָ֣ר

tā·mār

אֲחֹת֔וֹ

’ă·ḥō·ṯōw,

כִּ֥י

kî

– בְתוּלָ֖ה

ḇə·ṯū·lāh

a virgin –

הִ֑יא

hî;

וַיִּפָּלֵא֙

way·yip·pā·lê

and it was improper

בְּעֵינֵ֣י

bə·‘ê·nê

אַמְנ֔וֹן

’am·nō·wn,

לַעֲשׂ֥וֹת

la·‘ă·śō·wṯ

for to do

לָ֖הּ

lāh

to her

. מְאֽוּמָה׃

mə·’ū·māh.

וּלְאַמְנ֣וֹן

ū·lə·’am·nō·wn

､ רֵ֗עַ

rê·a‘,

a friend ､

וּשְׁמוֹ֙

ū·šə·mōw

and whose name [was]

､ יֽוֹנָדָ֔ב

yō·w·nā·ḏāḇ,

בֶּן־

ben-

the son

שִׁמְעָ֖ה

šim·‘āh

– אֲחִ֣י

’ă·ḥî

דָוִ֑ד

ḏā·wiḏ;

וְי֣וֹנָדָ֔ב

wə·yō·w·nā·ḏāḇ,

and Jonadab [was]

אִ֥ישׁ

’îš

חָכָ֖ם

ḥā·ḵām

. מְאֹֽד׃

mə·’ōḏ.

וַיֹּ֣אמֶר

way·yō·mer

And he said

ל֗וֹ

lōw,

to him

מַדּ֣וּעַ

mad·dū·a‘

､ אַ֠תָּה

’at·tāh

you ､

כָּ֣כָה

kā·ḵāh

so

דַּ֤ל

dal

becoming poorer

､ בֶּן־

ben-

son ､

הַמֶּ֙לֶךְ֙

ham·me·leḵ

of the king

בַּבֹּ֣קֶר

bab·bō·qer

؟ בַּבֹּ֔קֶר

bab·bō·qer,

הֲל֖וֹא

hă·lō·w

will not

תַּגִּ֣יד

tag·gîḏ

לִ֑י

lî;

me

וַיֹּ֤אמֶר

way·yō·mer

and said

לוֹ֙

lōw

to him

אַמְנ֔וֹן

’am·nō·wn,

אֶת־

’eṯ-

-

､ תָּמָ֗ר

tā·mār,

. אֲח֛וֹת

’ă·ḥō·wṯ

אַבְשָׁלֹ֥ם

’aḇ·šā·lōm

אָחִ֖י

’ā·ḥî

אֲנִ֥י

’ă·nî

I

. אֹהֵֽב׃

’ō·hêḇ.

וַיֹּ֤אמֶר

way·yō·mer

לוֹ֙

lōw

to him

יְה֣וֹנָדָ֔ב

yə·hō·w·nā·ḏāḇ,

שְׁכַ֥ב

šə·ḵaḇ

עַל־

‘al-

on

､ מִשְׁכָּבְךָ֖

miš·kā·ḇə·ḵā

– וְהִתְחָ֑ל

wə·hiṯ·ḥāl;

and pretend to be ill –

וּבָ֧א

ū·ḇā

אָבִ֣יךָ

’ā·ḇî·ḵā

לִרְאוֹתֶ֗ךָ

lir·’ō·w·ṯe·ḵā,

וְאָמַרְתָּ֣

wə·’ā·mar·tā

and say

אֵלָ֡יו

’ê·lāw

to him

､ תָּ֣בֹא

tā·ḇō

､ נָא֩

nā

תָמָ֨ר

ṯā·mār

אֲחוֹתִ֜י

’ă·ḥō·w·ṯî

וְתַבְרֵ֣נִי

wə·ṯaḇ·rê·nî

and give me

､ לֶ֗חֶם

le·ḥem,

food ､

וְעָשְׂתָ֤ה

wə·‘ā·śə·ṯāh

､ לְעֵינַי֙

lə·‘ê·nay

in my sight ､

אֶת־

’eṯ-

-

הַבִּרְיָ֔ה

hab·bir·yāh,

the food

לְמַ֙עַן֙

lə·ma·‘an

to the end that

אֲשֶׁ֣ר

’ă·šer

-

אֶרְאֶ֔ה

’er·’eh,

וְאָכַלְתִּ֖י

wə·’ā·ḵal·tî

and eat it

. מִיָּדָֽהּ׃

mî·yā·ḏāh.

from her hand .

､ וַיִּשְׁכַּ֥ב

way·yiš·kaḇ

And lay down ､

אַמְנ֖וֹן

’am·nō·wn

– וַיִּתְחָ֑ל

way·yiṯ·ḥāl;

and pretended to be ill –

וַיָּבֹ֨א

way·yā·ḇō

הַמֶּ֜לֶךְ

ham·me·leḵ

the king

לִרְאֹת֗וֹ

lir·’ō·ṯōw,

וַיֹּ֨אמֶר

way·yō·mer

and said

אַמְנ֤וֹן

’am·nō·wn

אֶל־

’el-

to

､ הַמֶּ֙לֶךְ֙

ham·me·leḵ

the king ､

､ תָּֽבוֹא־

tā·ḇō·w-

､ נָ֞א

nā

תָּמָ֣ר

tā·mār

אֲחֹתִ֗י

’ă·ḥō·ṯî,

וּתְלַבֵּ֤ב

ū·ṯə·lab·bêḇ

and make for me

､ לְעֵינַי֙

lə·‘ê·nay

in my sight ､

שְׁתֵּ֣י

šə·tê

לְבִב֔וֹת

lə·ḇi·ḇō·wṯ,

וְאֶבְרֶ֖ה

wə·’eḇ·reh

. מִיָּדָֽהּ׃

mî·yā·ḏāh.

from her hand .

וַיִּשְׁלַ֥ח

way·yiš·laḥ

And sent

דָּוִ֛ד

dā·wiḏ

אֶל־

’el-

to

､ תָּמָ֖ר

tā·mār

הַבַּ֣יְתָה

hab·bay·ṯāh

､ לֵאמֹ֑ר

lê·mōr;

לְכִ֣י

lə·ḵî

go

נָ֗א

nā,

､ בֵּ֚ית

bêṯ

אַמְנ֣וֹן

’am·nō·wn

אָחִ֔יךְ

’ā·ḥîḵ,

to your brother

וַעֲשִׂי־

wa·‘ă·śî-

ל֖וֹ

lōw

. הַבִּרְיָֽה׃

hab·bir·yāh.

וַתֵּ֣לֶךְ

wat·tê·leḵ

תָּמָ֗ר

tā·mār,

– בֵּ֛ית

bêṯ

אַמְנ֥וֹן

’am·nō·wn

אָחִ֖יהָ

’ā·ḥî·hā

וְה֣וּא

wə·hū

and he

. שֹׁכֵ֑ב

šō·ḵêḇ;

was lying down .

וַתִּקַּ֨ח

wat·tiq·qaḥ

אֶת־

’eṯ-

-

､ הַבָּצֵ֤ק

hab·bā·ṣêq

[ותלוש]

wat·tā·lō·wōš

-

(וַתָּ֙לָשׁ֙)

wat·tā·lāš

and kneaded [it]

וַתְּלַבֵּ֣ב

wat·tə·lab·bêḇ

､ לְעֵינָ֔יו

lə·‘ê·nāw,

in his sight ､

וַתְּבַשֵּׁ֖ל

wat·tə·ḇaš·šêl

אֶת־

’eṯ-

-

. הַלְּבִבֽוֹת׃

hal·lə·ḇi·ḇō·wṯ.

the cakes .

וַתִּקַּ֤ח

wat·tiq·qaḥ

אֶת־

’eṯ-

-

､ הַמַּשְׂרֵת֙

ham·maś·rêṯ

the pan ､

וַתִּצֹ֣ק

wat·ti·ṣōq

and placed [them] out

לְפָנָ֔יו

lə·p̄ā·nāw,

וַיְמָאֵ֖ן

way·mā·’ên

but he refused

. לֶאֱכ֑וֹל

le·’ĕ·ḵō·wl;

to eat .

､ וַיֹּ֣אמֶר

way·yō·mer

And said ､

אַמְנ֗וֹן

’am·nō·wn,

הוֹצִ֤יאוּ

hō·w·ṣî·’ū

כָל־

ḵāl

אִישׁ֙

’îš

מֵֽעָלַ֔י

mê·‘ā·lay,

וַיֵּצְא֥וּ

way·yê·ṣə·’ū

and they went out

כָל־

ḵāl

אִ֖ישׁ

’îš

. מֵעָלָֽיו׃

mê·‘ā·lāw.

וַיֹּ֨אמֶר

way·yō·mer

And said

אַמְנ֜וֹן

’am·nō·wn

אֶל־

’el-

to

､ תָּמָ֗ר

tā·mār,

הָבִ֤יאִי

hā·ḇî·’î

הַבִּרְיָה֙

hab·bir·yāh

the food

､ הַחֶ֔דֶר

ha·ḥe·ḏer,

into the bedroom ､

וְאֶבְרֶ֖ה

wə·’eḇ·reh

. מִיָּדֵ֑ךְ

mî·yā·ḏêḵ;

from your hand .

וַתִּקַּ֣ח

wat·tiq·qaḥ

And took

תָּמָ֗ר

tā·mār,

אֶת־

’eṯ-

-

הַלְּבִבוֹת֙

hal·lə·ḇi·ḇō·wṯ

אֲשֶׁ֣ר

’ă·šer

､ עָשָׂ֔תָה

‘ā·śā·ṯāh,

she had made ､

וַתָּבֵ֛א

wat·tā·ḇê

and brought [them]

לְאַמְנ֥וֹן

lə·’am·nō·wn

אָחִ֖יהָ

’ā·ḥî·hā

. הֶחָֽדְרָה׃

he·ḥā·ḏə·rāh.

in the bedroom .

וַתַּגֵּ֥שׁ

wat·tag·gêš

And when she had brought [them]

אֵלָ֖יו

’ê·lāw

to him

､ לֶֽאֱכֹ֑ל

le·’ĕ·ḵōl;

to eat ､

וַיַּֽחֲזֶק־

way·ya·ḥă·zeq-

and he took hold

בָּהּ֙

bāh

of her

וַיֹּ֣אמֶר

way·yō·mer

and said

לָ֔הּ

lāh,

to her

בּ֛וֹאִי

bō·w·’î

שִׁכְבִ֥י

šiḵ·ḇî

עִמִּ֖י

‘im·mî

with me

. אֲחוֹתִֽי׃

’ă·ḥō·w·ṯî.

וַתֹּ֣אמֶר

wat·tō·mer

And she answered

ל֗וֹ

lōw,

､ אַל־

’al-

No ､

､ אָחִי֙

’ā·ḥî

my brother ､

אַל־

’al-

not

תְּעַנֵּ֔נִי

tə·‘an·nê·nî,

do force me

כִּ֛י

kî

לֹא־

lō-

no

יֵֽעָשֶׂ֥ה

yê·‘ā·śeh

כֵ֖ן

ḵên

– בְּיִשְׂרָאֵ֑ל

bə·yiś·rā·’êl;

in Israel –

אַֽל־

’al-

do not

תַּעֲשֵׂ֖ה

ta·‘ă·śêh

do

אֶת־

’eṯ-

-

הַנְּבָלָ֥ה

han·nə·ḇā·lāh

disgraceful thing

. הַזֹּֽאת׃

haz·zōṯ.

､ וַאֲנִ֗י

wa·’ă·nî,

And I ､

אָ֤נָה

’ā·nāh

؟ אוֹלִיךְ֙

’ō·w·lîḵ

could I take ؟

אֶת־

’eṯ-

-

חֶרְפָּתִ֔י

ḥer·pā·ṯî,

､ וְאַתָּ֗ה

wə·’at·tāh,

and as for you ､

תִּהְיֶ֛ה

tih·yeh

כְּאַחַ֥ד

kə·’a·ḥaḏ

הַנְּבָלִ֖ים

han·nə·ḇā·lîm

of the fools

. בְּיִשְׂרָאֵ֑ל

bə·yiś·rā·’êl;

וְעַתָּה֙

wə·‘at·tāh

דַּבֶּר־

dab·ber-

､ נָ֣א

nā

אֶל־

’el-

to

– הַמֶּ֔לֶךְ

ham·me·leḵ,

the king –

כִּ֛י

kî

לֹ֥א

lō

not

יִמְנָעֵ֖נִי

yim·nā·‘ê·nî

he will withhold me

. מִמֶּֽךָּ׃

mim·me·kā.

וְלֹ֥א

wə·lō

And However not

אָבָ֖ה

’ā·ḇāh

לִשְׁמֹ֣עַ

liš·mō·a‘

– בְּקוֹלָ֑הּ

bə·qō·w·lāh;

וַיֶּחֱזַ֤ק

way·ye·ḥĕ·zaq

and being stronger

מִמֶּ֙נָּה֙

mim·men·nāh

וַיְעַנֶּ֔הָ

way·‘an·ne·hā,

and he forced her

וַיִּשְׁכַּ֖ב

way·yiš·kaḇ

and lay with

. אֹתָֽהּ׃

’ō·ṯāh.

וַיִּשְׂנָאֶ֣הָ

way·yiś·nā·’e·hā

אַמְנ֗וֹן

’am·nō·wn,

– שִׂנְאָה֙

śin·’āh

exceedingly –

גְּדוֹלָ֣ה

gə·ḏō·w·lāh

מְאֹ֔ד

mə·’ōḏ,

כִּ֣י

kî

גְדוֹלָ֗ה

ḡə·ḏō·w·lāh,

הַשִּׂנְאָה֙

haś·śin·’āh

the hatred [was]

אֲשֶׁ֣ר

’ă·šer

with which

שְׂנֵאָ֔הּ

śə·nê·’āh,

מֵאַהֲבָ֖ה

mê·’a·hă·ḇāh

אֲשֶׁ֣ר

’ă·šer

with which

אֲהֵבָ֑הּ

’ă·hê·ḇāh;

he had loved her

וַֽיֹּאמֶר־

way·yō·mer-

and said

לָ֥הּ

lāh

to her

אַמְנ֖וֹן

’am·nō·wn

､ ק֥וּמִי

qū·mî

. לֵֽכִי׃

lê·ḵî.

be gone .

וַתֹּ֣אמֶר

wat·tō·mer

ל֗וֹ

lōw,

to him

אַל־

’al-

not

– אוֹדֹ֞ת

’ō·w·ḏōṯ

הָרָעָ֤ה

hā·rā·‘āh

הַגְּדוֹלָה֙

hag·gə·ḏō·w·lāh

הַזֹּ֔את

haz·zōṯ,

מֵאַחֶ֛רֶת

mê·’a·ḥe·reṯ

[is worse] than the other

אֲשֶׁר־

’ă·šer-

עָשִׂ֥יתָ

‘ā·śî·ṯā

עִמִּ֖י

‘im·mî

to me

לְשַׁלְּחֵ֑נִי

lə·šal·lə·ḥê·nî;

of sending me away

וְלֹ֥א

wə·lō

but not

אָבָ֖ה

’ā·ḇāh

לִשְׁמֹ֥עַֽ

liš·mō·a‘

. לָֽהּ׃

lāh.

to her .

וַיִּקְרָ֗א

way·yiq·rā,

And he called

אֶֽת־

’eṯ-

-

נַעֲרוֹ֙

na·‘ă·rōw

מְשָׁ֣רְת֔וֹ

mə·šā·rə·ṯōw,

who attended him

､ וַיֹּ֕אמֶר

way·yō·mer

and said ､

שִׁלְחוּ־

šil·ḥū-

נָ֥א

nā

אֶת־

’eṯ-

-

זֹ֛את

zōṯ

מֵעָלַ֖י

mê·‘ā·lay

הַח֑וּצָה

ha·ḥū·ṣāh;

וּנְעֹ֥ל

ū·nə·‘ōl

and bolt

הַדֶּ֖לֶת

had·de·leṯ

the door

. אַחֲרֶֽיהָ׃

’a·ḥă·re·hā.

וְעָלֶ֙יהָ֙

wə·‘ā·le·hā

כְּתֹ֣נֶת

kə·ṯō·neṯ

פַּסִּ֔ים

pas·sîm,

כִּי֩

kî

כֵ֨ן

ḵên

. תִּלְבַּ֧שְׁןָ

til·baš·nā

בְנוֹת־

ḇə·nō·wṯ-

הַמֶּ֛לֶךְ

ham·me·leḵ

of the king

הַבְּתוּלֹ֖ת

hab·bə·ṯū·lōṯ

מְעִילִ֑ים

mə·‘î·lîm;

וַיֹּצֵ֨א

way·yō·ṣê

and put

אוֹתָ֤הּ

’ō·w·ṯāh

מְשָֽׁרְתוֹ֙

mə·šā·rə·ṯōw

､ הַח֔וּץ

ha·ḥūṣ,

out ､

וְנָעַ֥ל

wə·nā·‘al

הַדֶּ֖לֶת

had·de·leṯ

the door

. אַחֲרֶֽיהָ׃

’a·ḥă·re·hā.

וַתִּקַּ֨ח

wat·tiq·qaḥ

And put

תָּמָ֥ר

tā·mār

אֵ֙פֶר֙

’ê·p̄er

עַל־

‘al-

on

､ רֹאשָׁ֔הּ

rō·šāh,

וּכְתֹ֧נֶת

ū·ḵə·ṯō·neṯ

הַפַּסִּ֛ים

hap·pas·sîm

אֲשֶׁ֥ר

’ă·šer

עָלֶ֖יהָ

‘ā·le·hā

on her

קָרָ֑עָה

qā·rā·‘āh;

וַתָּ֤שֶׂם

wat·tā·śem

and laid

יָדָהּ֙

yā·ḏāh

עַל־

‘al-

on

､ רֹאשָׁ֔הּ

rō·šāh,

וַתֵּ֥לֶךְ

wat·tê·leḵ

and went

הָל֖וֹךְ

hā·lō·wḵ

. וְזָעָֽקָה׃

wə·zā·‘ā·qāh.

and crying bitterly .

וַיֹּ֨אמֶר

way·yō·mer

And said

אֵלֶ֜יהָ

’ê·le·hā

to her

אַבְשָׁל֣וֹם

’aḇ·šā·lō·wm

אָחִ֗יהָ

’ā·ḥî·hā,

הַאֲמִינ֣וֹן

ha·’ă·mî·nō·wn

אָחִיךְ֮

’ā·ḥîḵ

הָיָ֣ה

hā·yāh

עִמָּךְ֒

‘im·māḵ

with you

וְעַתָּ֞ה

wə·‘at·tāh

but now

､ אֲחוֹתִ֤י

’ă·ḥō·w·ṯî

my sister ､

הַחֲרִ֙ישִׁי֙

ha·ḥă·rî·šî

hold your peace

– אָחִ֣יךְ

’ā·ḥîḵ

your brother –

ה֔וּא

hū,

He [is]

אַל־

’al-

do not

תָּשִׁ֥יתִי

tā·šî·ṯî

אֶת־

’eṯ-

-

לִבֵּ֖ךְ

lib·bêḵ

. לַדָּבָ֣ר

lad·dā·ḇār

הַזֶּ֑ה

haz·zeh;

וַתֵּ֤שֶׁב

wat·tê·šeḇ

תָּמָר֙

tā·mār

וְשֹׁ֣מֵמָ֔ה

wə·šō·mê·māh,

בֵּ֖ית

bêṯ

אַבְשָׁל֥וֹם

’aḇ·šā·lō·wm

. אָחִֽיהָ׃

’ā·ḥî·hā.

וְהַמֶּ֣לֶךְ

wə·ham·me·leḵ

דָּוִ֔ד

dā·wiḏ,

שָׁמַ֕ע

šā·ma‘

אֵ֥ת

’êṯ

of

כָּל־

kāl-

､ הַדְּבָרִ֖ים

had·də·ḇā·rîm

הָאֵ֑לֶּה

hā·’êl·leh;

וַיִּ֥חַר

way·yi·ḥar

ל֖וֹ

lōw

he

. מְאֹֽד׃

mə·’ōḏ.

וְלֹֽא־

wə·lō-

דִבֶּ֧ר

ḏib·ber

אַבְשָׁל֛וֹם

’aḇ·šā·lō·wm

עִם־

‘im-

to

אַמְנ֖וֹן

’am·nō·wn

[his brother] Amnon

– לְמֵרָ֣ע

lə·mê·rā‘

bad –

וְעַד־

wə·‘aḏ-

ט֑וֹב

ṭō·wḇ;

כִּֽי־

kî-

שָׂנֵ֤א

śā·nê

אַבְשָׁלוֹם֙

’aḇ·šā·lō·wm

אֶת־

’eṯ-

-

､ אַמְנ֔וֹן

’am·nō·wn,

עַל־

‘al-

דְּבַר֙

də·ḇar

אֲשֶׁ֣ר

’ă·šer

עִנָּ֔ה

‘in·nāh,

אֵ֖ת

’êṯ

-

תָּמָ֥ר

tā·mār

. אֲחֹתֽוֹ׃

’ă·ḥō·ṯōw.

פ

p̄

-

Absalom's Revenge on Amnon

וַֽיְהִי֙

way·hî

And it came to pass

לִשְׁנָתַ֣יִם

liš·nā·ṯa·yim

､ יָמִ֔ים

yā·mîm,

וַיִּהְי֤וּ

way·yih·yū

גֹֽזְזִים֙

ḡō·zə·zîm

לְאַבְשָׁל֔וֹם

lə·’aḇ·šā·lō·wm,

בְּבַ֥עַל

bə·ḇa·‘al

in

､ חָצ֖וֹר

ḥā·ṣō·wr

אֲשֶׁ֣ר

’ă·šer

which [is]

עִם־

‘im-

､ אֶפְרָ֑יִם

’ep̄·rā·yim;

וַיִּקְרָ֥א

way·yiq·rā

אַבְשָׁל֖וֹם

’aḇ·šā·lō·wm

לְכָל־

lə·ḵāl

בְּנֵ֥י

bə·nê

. הַמֶּֽלֶךְ׃

ham·me·leḵ.

of the king .

וַיָּבֹ֤א

way·yā·ḇō

And came

אַבְשָׁלוֹם֙

’aḇ·šā·lō·wm

אֶל־

’el-

to

､ הַמֶּ֔לֶךְ

ham·me·leḵ,

the king ､

､ וַיֹּ֕אמֶר

way·yō·mer

and said ､

הִנֵּה־

hin·nêh-

､ נָ֥א

nā

now ､

– גֹזְזִ֖ים

ḡō·zə·zîm

has sheepshearers –

לְעַבְדֶּ֑ךָ

lə·‘aḇ·de·ḵā;

יֵֽלֶךְ־

yê·leḵ-

let go

､ נָ֥א

nā

､ הַמֶּ֛לֶךְ

ham·me·leḵ

the king ､

וַעֲבָדָ֖יו

wa·‘ă·ḇā·ḏāw

and his servants

עִם־

‘im-

with

. עַבְדֶּֽךָ׃

‘aḇ·de·ḵā.

וַיֹּ֨אמֶר

way·yō·mer

But said

הַמֶּ֜לֶךְ

ham·me·leḵ

the king

אֶל־

’el-

to

､ אַבְשָׁל֗וֹם

’aḇ·šā·lō·wm,

､ אַל־

’al-

No ､

､ בְּנִי֙

bə·nî

my son ､

אַל־

’al-

not

נָ֤א

nā

､ נֵלֵךְ֙

nê·lêḵ

let us go ､

כֻּלָּ֔נוּ

kul·lā·nū,

וְלֹ֥א

wə·lō

and lest

נִכְבַּ֖ד

niḵ·baḏ

we be a burden

עָלֶ֑יךָ

‘ā·le·ḵā;

to you

וַיִּפְרָץ־

way·yip̄·rāṣ-

and he urged

בּ֛וֹ

bōw

וְלֹֽא־

wə·lō-

but not

אָבָ֥ה

’ā·ḇāh

､ לָלֶ֖כֶת

lā·le·ḵeṯ

go ､

. וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ׃

way·ḇā·ră·ḵê·hū.

and he blessed him .

וַיֹּ֙אמֶר֙

way·yō·mer

And said

､ אַבְשָׁל֔וֹם

’aḇ·šā·lō·wm,

､ וָלֹ֕א

wā·lō

and if not ､

יֵֽלֶךְ־

yê·leḵ-

let go

､ נָ֥א

nā

אִתָּ֖נוּ

’it·tā·nū

with us

אַמְנ֣וֹן

’am·nō·wn

אָחִ֑י

’ā·ḥî;

וַיֹּ֤אמֶר

way·yō·mer

and said

לוֹ֙

lōw

to him

הַמֶּ֔לֶךְ

ham·me·leḵ,

the king

לָ֥מָּה

lām·māh

יֵלֵ֖ךְ

yê·lêḵ

should he go

. עִמָּֽךְ׃

‘im·māḵ.

with you .

וַיִּפְרָץ־

way·yip̄·rāṣ-

בּ֖וֹ

bōw

אַבְשָׁל֑וֹם

’aḇ·šā·lō·wm;

וַיִּשְׁלַ֤ח

way·yiš·laḥ

so he let go

אִתּוֹ֙

’it·tōw

with him

אֶת־

’eṯ-

-

אַמְנ֔וֹן

’am·nō·wn,

וְאֵ֖ת

wə·’êṯ

and

כָּל־

kāl-

בְּנֵ֥י

bə·nê

. הַמֶּֽלֶךְ׃

ham·me·leḵ.

of the king .

ס

s

-

וַיְצַו֩

way·ṣaw

And had commanded

אַבְשָׁל֨וֹם

’aḇ·šā·lō·wm

אֶת־

’eṯ-

-

､ נְעָרָ֜יו

nə·‘ā·rāw

his servants ､

､ לֵאמֹ֗ר

lê·mōr,

רְא֣וּ

rə·’ū

נָ֠א

nā

כְּט֨וֹב

kə·ṭō·wḇ

לֵב־

lêḇ-

אַמְנ֤וֹן

’am·nō·wn

､ בַּיַּ֙יִן֙

bay·ya·yin

with wine ､

וְאָמַרְתִּ֣י

wə·’ā·mar·tî

and when I say

אֲלֵיכֶ֔ם

’ă·lê·ḵem,

to you

הַכּ֧וּ

hak·kū

אֶת־

’eṯ-

-

– אַמְנ֛וֹן

’am·nō·wn

וַהֲמִתֶּ֥ם

wa·hă·mit·tem

אֹת֖וֹ

’ō·ṯōw

– אַל־

’al-

not –

תִּירָ֑אוּ

tî·rā·’ū;

do be afraid

הֲל֗וֹא

hă·lō·w,

not

כִּ֤י

kî

אָֽנֹכִי֙

’ā·nō·ḵî

I

צִוִּ֣יתִי

ṣiw·wî·ṯî

אֶתְכֶ֔ם

’eṯ·ḵem,

､ חִזְק֖וּ

ḥiz·qū

Be courageous ､

וִהְי֥וּ

wih·yū

and

לִבְנֵי־

liḇ·nê-

. חָֽיִל׃

ḥā·yil.

וַֽיַּעֲשׂ֞וּ

way·ya·‘ă·śū

So did

נַעֲרֵ֤י

na·‘ă·rê

אַבְשָׁלוֹם֙

’aḇ·šā·lō·wm

לְאַמְנ֔וֹן

lə·’am·nō·wn,

כַּאֲשֶׁ֥ר

ka·’ă·šer

as

. צִוָּ֖ה

ṣiw·wāh

had commanded .

אַבְשָׁל֑וֹם

’aḇ·šā·lō·wm;

､ וַיָּקֻ֣מוּ ׀

way·yā·qu·mū

and arose ､

כָּל־

kāl-

בְּנֵ֣י

bə·nê

הַמֶּ֗לֶךְ

ham·me·leḵ,

of the king

וַֽיִּרְכְּב֛וּ

way·yir·kə·ḇū

and got

אִ֥ישׁ

’îš

עַל־

‘al-

on

､ פִּרְדּ֖וֹ

pir·dōw

. וַיָּנֻֽסוּ׃

way·yā·nu·sū.

and fled .

､ וַֽיְהִי֙

way·hî

And while it came to pass ､

הֵ֣מָּה

hêm·māh

､ בַדֶּ֔רֶךְ

ḇad·de·reḵ,

on the way ､

וְהַשְּׁמֻעָ֣ה

wə·haš·šə·mu·‘āh

בָ֔אָה

ḇā·’āh,

אֶל־

’el-

to

､ דָּוִ֖ד

dā·wiḏ

､ לֵאמֹ֑ר

lê·mōr;

הִכָּ֤ה

hik·kāh

אַבְשָׁלוֹם֙

’aḇ·šā·lō·wm

אֶת־

’eṯ-

-

כָּל־

kāl-

､ בְּנֵ֣י

bə·nê

sons ､

הַמֶּ֔לֶךְ

ham·me·leḵ,

of the king

וְלֹֽא־

wə·lō-

and not

. נוֹתַ֥ר

nō·w·ṯar

is left .

מֵהֶ֖ם

mê·hem

. אֶחָֽד׃

’e·ḥāḏ.

ס

s

-

､ וַיָּ֧קָם

way·yā·qām

So arose ､

הַמֶּ֛לֶךְ

ham·me·leḵ

the king

וַיִּקְרַ֥ע

way·yiq·ra‘

and tore

אֶת־

’eṯ-

-

､ בְּגָדָ֖יו

bə·ḡā·ḏāw

his garments ､

וַיִּשְׁכַּ֣ב

way·yiš·kaḇ

and lay

– אָ֑רְצָה

’ā·rə·ṣāh;

on the ground –

וְכָל־

wə·ḵāl

and all

עֲבָדָ֥יו

‘ă·ḇā·ḏāw

נִצָּבִ֖ים

niṣ·ṣā·ḇîm

קְרֻעֵ֥י

qə·ru·‘ê

. בְגָדִֽים׃

ḇə·ḡā·ḏîm.

with their clothes .

ס

s

-

וַיַּ֡עַן

way·ya·‘an

､ יוֹנָדָ֣ב ׀

yō·w·nā·ḏāḇ

בֶּן־

ben-

the son

שִׁמְעָ֨ה

šim·‘āh

､ אֲחִֽי־

’ă·ḥî-

דָוִ֜ד

ḏā·wiḏ

､ וַיֹּ֗אמֶר

way·yō·mer,

and said ､

אַל־

’al-

not

יֹאמַ֤ר

yō·mar

אֲדֹנִי֙

’ă·ḏō·nî

אֵ֣ת

’êṯ

-

כָּל־

kāl-

הַנְּעָרִ֤ים

han·nə·‘ā·rîm

– בְּנֵֽי־

bə·nê-

sons –

הַמֶּ֙לֶךְ֙

ham·me·leḵ

of the king

הֵמִ֔יתוּ

hê·mî·ṯū,

they have killed

כִּֽי־

kî-

אַמְנ֥וֹן

’am·nō·wn

לְבַדּ֖וֹ

lə·ḇad·dōw

– מֵ֑ת

mêṯ;

is dead –

כִּֽי־

kî-

עַל־

‘al-

by

פִּ֤י

pî

אַבְשָׁלוֹם֙

’aḇ·šā·lō·wm

הָיְתָ֣ה

hā·yə·ṯāh

שׂוּמָ֔ה

śū·māh,

מִיּוֹם֙

mî·yō·wm

עַנֹּת֔וֹ

‘an·nō·ṯōw,

אֵ֖ת

’êṯ

-

תָּמָ֥ר

tā·mār

. אֲחֹתֽוֹ׃

’ă·ḥō·ṯōw.

וְעַתָּ֡ה

wə·‘at·tāh

אַל־

’al-

not

יָשֵׂם֩

yā·śêm

אֲדֹנִ֨י

’ă·ḏō·nî

הַמֶּ֤לֶךְ

ham·me·leḵ

the king

אֶל־

’el-

to

､ לִבּוֹ֙

lib·bōw

דָּבָ֣ר

dā·ḇār

לֵאמֹ֔ר

lê·mōr,

כָּל־

kāl-

בְּנֵ֥י

bə·nê

הַמֶּ֖לֶךְ

ham·me·leḵ

of the king

– מֵ֑תוּ

mê·ṯū;

כִּֽי־

kî-

אִם־

’im-

-

אַמְנ֥וֹן

’am·nō·wn

לְבַדּ֖וֹ

lə·ḇad·dōw

. מֵֽת׃

mêṯ.

is dead .

פ

p̄

-

Absalom Flees to Geshur

. וַיִּבְרַ֖ח

way·yiḇ·raḥ

And fled .

אַבְשָׁל֑וֹם

’aḇ·šā·lō·wm;

וַיִּשָּׂ֞א

way·yiś·śā

הַנַּ֤עַר

han·na·‘ar

הַצֹּפֶה֙

haṣ·ṣō·p̄eh

who was keeping watch

אֶת־

’eṯ-

-

[עינו]

‘ê·nōw

-

､ (עֵינָ֔יו)

‘ê·nāw,

､ וַיַּ֗רְא

way·yar,

and looked ､

､ וְהִנֵּ֨ה

wə·hin·nêh

and there ､

עַם־

‘am-

רַ֜ב

raḇ

הֹלְכִ֥ים

hō·lə·ḵîm

מִדֶּ֛רֶךְ

mid·de·reḵ

אַחֲרָ֖יו

’a·ḥă·rāw

מִצַּ֥ד

miṣ·ṣaḏ

on

. הָהָֽר׃

hā·hār.

וַיֹּ֤אמֶר

way·yō·mer

And said

יֽוֹנָדָב֙

yō·w·nā·ḏāḇ

אֶל־

’el-

to

､ הַמֶּ֔לֶךְ

ham·me·leḵ,

the king ､

､ הִנֵּ֥ה

hin·nêh

Look ､

בְנֵֽי־

ḇə·nê-

הַמֶּ֖לֶךְ

ham·me·leḵ

of the king

– בָּ֑אוּ

bā·’ū;

､ כִּדְבַ֥ר

kiḏ·ḇar

as said ､

עַבְדְּךָ֖

‘aḇ·də·ḵā

כֵּ֥ן

kên

so

. הָיָֽה׃

hā·yāh.

it is .

､ וַיְהִ֣י ׀

way·hî

So it was ､

כְּכַלֹּת֣וֹ

kə·ḵal·lō·ṯōw

as soon as he had finished

､ לְדַבֵּ֗ר

lə·ḏab·bêr,

､ וְהִנֵּ֤ה

wə·hin·nêh

that indeed ､

בְנֵֽי־

ḇə·nê-

הַמֶּ֙לֶךְ֙

ham·me·leḵ

of the king

､ בָּ֔אוּ

bā·’ū,

came ､

וַיִּשְׂא֥וּ

way·yiś·’ū

and they lifted up

קוֹלָ֖ם

qō·w·lām

– וַיִּבְכּ֑וּ

way·yiḇ·kū;

and wept –

וְגַם־

wə·ḡam-

and

הַמֶּ֙לֶךְ֙

ham·me·leḵ

the king

וְכָל־

wə·ḵāl

and all

עֲבָדָ֔יו

‘ă·ḇā·ḏāw,

בָּכ֕וּ

bā·ḵū

בְּכִ֖י

bə·ḵî

גָּד֥וֹל

gā·ḏō·wl

. מְאֹֽד׃

mə·’ōḏ.

וְאַבְשָׁל֣וֹם

wə·’aḇ·šā·lō·wm

､ בָּרַ֔ח

bā·raḥ,

fled ､

וַיֵּ֛לֶךְ

way·yê·leḵ

and went

אֶל־

’el-

to

､ תַּלְמַ֥י

tal·may

בֶּן־

ben-

the son of

[עמיחור]

‘am·mî·ḥūr

-

(עַמִּיה֖וּד)

‘am·mî·hūḏ

מֶ֣לֶךְ

me·leḵ

. גְּשׁ֑וּר

gə·šūr;

וַיִּתְאַבֵּ֥ל

way·yiṯ·’ab·bêl

And [David] mourned

עַל־

‘al-

בְּנ֖וֹ

bə·nōw

כָּל־

kāl-

. הַיָּמִֽים׃

hay·yā·mîm.

וְאַבְשָׁל֥וֹם

wə·’aḇ·šā·lō·wm

､ בָּרַ֖ח

bā·raḥ

fled ､

וַיֵּ֣לֶךְ

way·yê·leḵ

and went

､ גְּשׁ֑וּר

gə·šūr;

to Geshur ､

וַיְהִי־

way·hî-

and was

שָׁ֖ם

šām

שָׁלֹ֥שׁ

šā·lōš

. שָׁנִֽים׃

šā·nîm.

וַתְּכַל֙

wat·tə·ḵal

דָּוִ֣ד

dā·wiḏ

הַמֶּ֔לֶךְ

ham·me·leḵ,

לָצֵ֖את

lā·ṣêṯ

to go

אֶל־

’el-

to

– אַבְשָׁל֑וֹם

’aḇ·šā·lō·wm;

כִּֽי־

kî-

נִחַ֥ם

ni·ḥam

he had been comforted

עַל־

‘al-

､ אַמְנ֖וֹן

’am·nō·wn

כִּֽי־

kî-

. מֵֽת׃

mêṯ.

ס

s

-

Doctrinal Statement / Privacy Policy / Use of Pictures / Donate / Contact Us

© Copyright [2011 - 2024] Knowing-Jesus.com - All Rights Reserved