Genesis 44
YLT


Benjamin and the Silver Cup

1
וַיְצַ֞ו
way·ṣaw
And he commanded
אֶת־
’eṯ-
-
אֲשֶׁ֣ר
’ă·šer
עַל־
‘al-
of
､ בֵּיתוֹ֮
bê·ṯōw
､ לֵאמֹר֒
lê·mōr
saying ､
מַלֵּ֞א
mal·lê
אֶת־
’eṯ-
-
אַמְתְּחֹ֤ת
’am·tə·ḥōṯ
the sacks
הָֽאֲנָשִׁים֙
hā·’ă·nā·šîm
of the men
､ אֹ֔כֶל
’ō·ḵel,
with food ､
כַּאֲשֶׁ֥ר
ka·’ă·šer
as much as
יוּכְל֖וּן
yū·ḵə·lūn
､ שְׂאֵ֑ת
śə·’êṯ;
carry ､
וְשִׂ֥ים
wə·śîm
and put
כֶּֽסֶף־
ke·sep̄-
אִ֖ישׁ
’îš
בְּפִ֥י
bə·p̄î
in the mouth
. אַמְתַּחְתּֽוֹ׃
’am·taḥ·tōw.
of his sack .
2
וְאֶת־
wə·’eṯ-
And
､ גְּבִיעִ֞י
gə·ḇî·‘î
my cup ､
גְּבִ֣יעַ
gə·ḇî·a‘
､ הַכֶּ֗סֶף
hak·ke·sep̄,
the silver ､
תָּשִׂים֙
tā·śîm
בְּפִי֙
bə·p̄î
in the mouth
אַמְתַּ֣חַת
’am·ta·ḥaṯ
of the sack
､ הַקָּטֹ֔ן
haq·qā·ṭōn,
of the youngest ､
וְאֵ֖ת
wə·’êṯ
and
כֶּ֣סֶף
ke·sep̄
. שִׁבְר֑וֹ
šiḇ·rōw;
וַיַּ֕עַשׂ
way·ya·‘aś
So he did
כִּדְבַ֥ר
kiḏ·ḇar
יוֹסֵ֖ף
yō·w·sêp̄
אֲשֶׁ֥ר
’ă·šer
. דִּבֵּֽר׃
dib·bêr.
3
הַבֹּ֖קֶר
hab·bō·qer
As soon as the morning
､ א֑וֹר
’ō·wr;
dawned ､
וְהָאֲנָשִׁ֣ים
wə·hā·’ă·nā·šîm
then the men
､ שֻׁלְּח֔וּ
šul·lə·ḥū,
הֵ֖מָּה
hêm·māh
. וַחֲמֹרֵיהֶֽם׃
wa·ḥă·mō·rê·hem.
4
הֵ֠ם
hêm
יָֽצְא֣וּ
yā·ṣə·’ū
אֶת־
’eṯ-
of
､ הָעִיר֮
hā·‘îr
the city ､
לֹ֣א
lō
not
､ הִרְחִיקוּ֒
hir·ḥî·qū
[yet] far off ､
וְיוֹסֵ֤ף
wə·yō·w·sêp̄
and Joseph
אָמַר֙
’ā·mar
､ לַֽאֲשֶׁ֣ר
la·’ă·šer
to his steward ､
עַל־
‘al-
of
בֵּית֔וֹ
bê·ṯōw,
､ ק֥וּם
qūm
Get up ､
רְדֹ֖ף
rə·ḏōp̄
אַחֲרֵ֣י
’a·ḥă·rê
– הָֽאֲנָשִׁ֑ים
hā·’ă·nā·šîm;
the men –
וְהִשַּׂגְתָּם֙
wə·hiś·śaḡ·tām
וְאָמַרְתָּ֣
wə·’ā·mar·tā
､ אֲלֵהֶ֔ם
’ă·lê·hem,
to them ､
לָ֛מָּה
lām·māh
שִׁלַּמְתֶּ֥ם
šil·lam·tem
רָעָ֖ה
rā·‘āh
תַּ֥חַת
ta·ḥaṯ
؟ טוֹבָֽה׃
ṭō·w·ḇāh.
good ؟
5
הֲל֣וֹא
hă·lō·w
[Is] not
זֶ֗ה
zeh,
אֲשֶׁ֨ר
’ă·šer
יִשְׁתֶּ֤ה
yiš·teh
אֲדֹנִי֙
’ă·ḏō·nî
my lord
､ בּ֔וֹ
bōw,
from ､
וְה֕וּא
wə·hū
and he
נַחֵ֥שׁ
na·ḥêš
יְנַחֵ֖שׁ
yə·na·ḥêš
؟ בּ֑וֹ
bōw;
with ؟
הֲרֵעֹתֶ֖ם
hă·rê·‘ō·ṯem
אֲשֶׁ֥ר
’ă·šer
in so
. עֲשִׂיתֶֽם׃
‘ă·śî·ṯem.
6
､ וַֽיַּשִּׂגֵ֑ם
way·yaś·śi·ḡêm;
So he overtook them ､
וַיְדַבֵּ֣ר
way·ḏab·bêr
and he spoke
אֲלֵהֶ֔ם
’ă·lê·hem,
to them
אֶת־
’eṯ-
-
הַדְּבָרִ֖ים
had·də·ḇā·rîm
. הָאֵֽלֶּה׃
hā·’êl·leh.
7
וַיֹּאמְר֣וּ
way·yō·mə·rū
､ אֵלָ֔יו
’ê·lāw,
to him ､
לָ֚מָּה
lām·māh
יְדַבֵּ֣ר
yə·ḏab·bêr
אֲדֹנִ֔י
’ă·ḏō·nî,
my lord
כַּדְּבָרִ֖ים
kad·də·ḇā·rîm
؟ הָאֵ֑לֶּה
hā·’êl·leh;
חָלִ֙ילָה֙
ḥā·lî·lāh
Far be it from us
לַעֲבָדֶ֔יךָ
la·‘ă·ḇā·ḏe·ḵā,
מֵעֲשׂ֖וֹת
mê·‘ă·śō·wṯ
כַּדָּבָ֥ר
kad·dā·ḇār
. הַזֶּֽה׃
haz·zeh.
8
､ הֵ֣ן
hên
Behold ､
､ כֶּ֗סֶף
ke·sep̄,
the silver ､
אֲשֶׁ֤ר
’ă·šer
מָצָ֙אנוּ֙
mā·ṣā·nū
､ בְּפִ֣י
bə·p̄î
in the mouth ､
אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ
’am·tə·ḥō·ṯê·nū,
הֱשִׁיבֹ֥נוּ
hĕ·šî·ḇō·nū
אֵלֶ֖יךָ
’ê·le·ḵā
to you
מֵאֶ֣רֶץ
mê·’e·reṣ
. כְּנָ֑עַן
kə·nā·‘an;
of Canaan .
וְאֵ֗יךְ
wə·’êḵ,
נִגְנֹב֙
niḡ·nōḇ
מִבֵּ֣ית
mib·bêṯ
אֲדֹנֶ֔יךָ
’ă·ḏō·ne·ḵā,
כֶּ֖סֶף
ke·sep̄
א֥וֹ
’ōw
or
؟ זָהָֽב׃
zā·hāḇ.
gold ؟
9
אֲשֶׁ֨ר
’ă·šer
יִמָּצֵ֥א
yim·mā·ṣê
אִתּ֛וֹ
’it·tōw
it
､ מֵעֲבָדֶ֖יךָ
mê·‘ă·ḇā·ḏe·ḵā
of your servants ､
וָמֵ֑ת
wā·mêṯ;
and let him die
וְגַם־
wə·ḡam-
and also
אֲנַ֕חְנוּ
’ă·naḥ·nū
we
נִֽהְיֶ֥ה
nih·yeh
will be
לַֽאדֹנִ֖י
la·ḏō·nî
of my lord
. לַעֲבָדִֽים׃
la·‘ă·ḇā·ḏîm.
10
､ וַיֹּ֕אמֶר
way·yō·mer
And he said ､
גַּם־
gam-
עַתָּ֥ה
‘at·tāh
– כְדִבְרֵיכֶ֖ם
ḵə·ḏiḇ·rê·ḵem
כֶּן־
ken-
so
ה֑וּא
hū;
[let] it [be]
אֲשֶׁ֨ר
’ă·šer
יִמָּצֵ֤א
yim·mā·ṣê
､ אִתּוֹ֙
’it·tōw
with it ､
יִהְיֶה־
yih·yeh-
לִּ֣י
lî
my
– עָ֔בֶד
‘ā·ḇeḏ,
slave –
וְאַתֶּ֖ם
wə·’at·tem
and you
תִּהְי֥וּ
tih·yū
. נְקִיִּֽם׃
nə·qî·yim.
11
וַֽיְמַהֲר֗וּ
way·ma·hă·rū,
וַיּוֹרִ֛דוּ
way·yō·w·ri·ḏū
אִ֥ישׁ
’îš
אֶת־
’eṯ-
-
אַמְתַּחְתּ֖וֹ
’am·taḥ·tōw
､ אָ֑רְצָה
’ā·rə·ṣāh;
to the ground ､
וַֽיִּפְתְּח֖וּ
way·yip̄·tə·ḥū
and opened
אִ֥ישׁ
’îš
. אַמְתַּחְתּֽוֹ׃
’am·taḥ·tōw.
12
､ וַיְחַפֵּ֕שׂ
way·ḥap·pêś
So he searched ､
בַּגָּד֣וֹל
bag·gā·ḏō·wl
with the oldest
､ הֵחֵ֔ל
hê·ḥêl,
He began ､
וּבַקָּטֹ֖ן
ū·ḇaq·qā·ṭōn
and with the youngest
. כִּלָּ֑ה
kil·lāh;
וַיִּמָּצֵא֙
way·yim·mā·ṣê
הַגָּבִ֔יעַ
hag·gā·ḇî·a‘,
the cup
בְּאַמְתַּ֖חַת
bə·’am·ta·ḥaṯ
in the sack
. בִּנְיָמִֽן׃
bin·yā·min.
13
וַֽיִּקְרְע֖וּ
way·yiq·rə·‘ū
､ שִׂמְלֹתָ֑ם
śim·lō·ṯām;
וַֽיַּעֲמֹס֙
way·ya·‘ă·mōs
and loaded
אִ֣ישׁ
’îš
עַל־
‘al-
-
､ חֲמֹר֔וֹ
ḥă·mō·rōw,
וַיָּשֻׁ֖בוּ
way·yā·šu·ḇū
. הָעִֽירָה׃
hā·‘î·rāh.
to the city .
14
וַיָּבֹ֨א
way·yā·ḇō
So came
יְהוּדָ֤ה
yə·hū·ḏāh
וְאֶחָיו֙
wə·’e·ḥāw
בֵּ֣יתָה
bê·ṯāh
– יוֹסֵ֔ף
yō·w·sêp̄,
of Joseph –
וְה֖וּא
wə·hū
and he [was]
עוֹדֶ֣נּוּ
‘ō·w·ḏen·nū
､ שָׁ֑ם
šām;
there ､
וַיִּפְּל֥וּ
way·yip·pə·lū
לְפָנָ֖יו
lə·p̄ā·nāw
. אָֽרְצָה׃
’ā·rə·ṣāh.
on the ground .
15
וַיֹּ֤אמֶר
way·yō·mer
And said
לָהֶם֙
lā·hem
to them
､ יוֹסֵ֔ף
yō·w·sêp̄,
Joseph ､
מָֽה־
māh-
הַמַּעֲשֶׂ֥ה
ham·ma·‘ă·śeh
deed [is]
הַזֶּ֖ה
haz·zeh
אֲשֶׁ֣ר
’ă·šer
؟ עֲשִׂיתֶ֑ם
‘ă·śî·ṯem;
הֲל֣וֹא
hă·lō·w
did not
יְדַעְתֶּ֔ם
yə·ḏa‘·tem,
כִּֽי־
kî-
נַחֵ֧שׁ
na·ḥêš
､ יְנַחֵ֛שׁ
yə·na·ḥêš
אִ֖ישׁ
’îš
a man
אֲשֶׁ֥ר
’ă·šer
؟ כָּמֹֽנִי׃
kā·mō·nî.
as I ؟
16
וַיֹּ֣אמֶר
way·yō·mer
and said
､ יְהוּדָ֗ה
yə·hū·ḏāh,
Judah ､
מַה־
mah-
נֹּאמַר֙
nō·mar
؟ לַֽאדֹנִ֔י
la·ḏō·nî,
to my lord ؟
מַה־
mah-
؟ נְּדַבֵּ֖ר
nə·ḏab·bêr
shall we speak ؟
וּמַה־
ū·mah-
Or how
؟ נִּצְטַדָּ֑ק
niṣ·ṭad·dāq;
הָאֱלֹהִ֗ים
hā·’ĕ·lō·hîm,
מָצָא֙
mā·ṣā
אֶת־
’eṯ-
-
עֲוֺ֣ן
‘ă·wōn
– עֲבָדֶ֔יךָ
‘ă·ḇā·ḏe·ḵā,
of your servants –
הִנֶּנּ֤וּ
hin·nen·nū
､ עֲבָדִים֙
‘ă·ḇā·ḏîm
we are slaves ､
לַֽאדֹנִ֔י
la·ḏō·nî,
of my lord
גַּם־
gam-
אֲנַ֕חְנוּ
’ă·naḥ·nū
we
､ גַּ֛ם
gam
and [he] also ､
אֲשֶׁר־
’ă·šer-
נִמְצָ֥א
nim·ṣā
הַגָּבִ֖יעַ
hag·gā·ḇî·a‘
the cup
. בְּיָדֽוֹ׃
bə·yā·ḏōw.
with .
17
､ וַיֹּ֕אמֶר
way·yō·mer
But he said ､
חָלִ֣ילָה
ḥā·lî·lāh
Far be it
לִּ֔י
lî,
from me
מֵעֲשׂ֖וֹת
mê·‘ă·śō·wṯ
– זֹ֑את
zōṯ;
this –
הָאִ֡ישׁ
hā·’îš
the man
אֲשֶׁר֩
’ă·šer
נִמְצָ֨א
nim·ṣā
הַגָּבִ֜יעַ
hag·gā·ḇî·a‘
the cup
– בְּיָד֗וֹ
bə·yā·ḏōw,
in hand –
ה֚וּא
hū
he
יִהְיֶה־
yih·yeh-
לִּ֣י
lî
my
– עָ֔בֶד
‘ā·ḇeḏ,
slave –
､ וְאַתֶּ֕ם
wə·’at·tem
and as for you ､
עֲל֥וּ
‘ă·lū
go up
לְשָׁל֖וֹם
lə·šā·lō·wm
אֶל־
’el-
to
. אֲבִיכֶֽם׃
’ă·ḇî·ḵem.
פ
p̄
-

Judah Pleads for Benjamin

18
וַיִּגַּ֨שׁ
way·yig·gaš
אֵלָ֜יו
’ê·lāw
to him
יְהוּדָ֗ה
yə·hū·ḏāh,
､ וַיֹּאמֶר֮
way·yō·mer
and said ､
בִּ֣י
bî
Oh
､ אֲדֹנִי֒
’ă·ḏō·nî
my lord ､
יְדַבֶּר־
yə·ḏab·ber-
､ נָ֨א
nā
please ､
עַבְדְּךָ֤
‘aḇ·də·ḵā
דָבָר֙
ḏā·ḇār
בְּאָזְנֵ֣י
bə·’ā·zə·nê
in the ears
､ אֲדֹנִ֔י
’ă·ḏō·nî,
of my lord ､
וְאַל־
wə·’al-
and not
יִ֥חַר
yi·ḥar
אַפְּךָ֖
’ap·pə·ḵā
– בְּעַבְדֶּ֑ךָ
bə·‘aḇ·de·ḵā;
כִּ֥י
kî
כָמ֖וֹךָ
ḵā·mō·w·ḵā
. כְּפַרְעֹֽה׃
kə·p̄ar·‘ōh.
19
אֲדֹנִ֣י
’ă·ḏō·nî
My lord
שָׁאַ֔ל
šā·’al,
אֶת־
’eṯ-
-
､ עֲבָדָ֖יו
‘ă·ḇā·ḏāw
､ לֵאמֹ֑ר
lê·mōr;
saying ､
הֲיֵשׁ־
hă·yêš-
לָכֶ֥ם
lā·ḵem
､ אָ֖ב
’āḇ
a father ､
אוֹ־
’ōw-
or
؟ אָֽח׃
’āḥ.
a brother ؟
20
וַנֹּ֙אמֶר֙
wan·nō·mer
and we said
אֶל־
’el-
to
､ אֲדֹנִ֔י
’ă·ḏō·nî,
my lord ､
יֶשׁ־
yeš-
we have
לָ֙נוּ֙
lā·nū
to us
､ אָ֣ב
’āḇ
a father ､
､ זָקֵ֔ן
zā·qên,
an old man ､
וְיֶ֥לֶד
wə·ye·leḏ
and a child
､ זְקֻנִ֖ים
zə·qu·nîm
of [his] old age ､
– קָטָ֑ן
qā·ṭān;
[who is] young –
וְאָחִ֨יו
wə·’ā·ḥîw
､ מֵ֜ת
mêṯ
is dead ､
וַיִּוָּתֵ֨ר
way·yiw·wā·ṯêr
and is left
ה֧וּא
hū
he
לְבַדּ֛וֹ
lə·ḇad·dōw
､ לְאִמּ֖וֹ
lə·’im·mōw
וְאָבִ֥יו
wə·’ā·ḇîw
. אֲהֵבֽוֹ׃
’ă·hê·ḇōw.
21
וַתֹּ֙אמֶר֙
wat·tō·mer
And you said
אֶל־
’el-
to
､ עֲבָדֶ֔יךָ
‘ă·ḇā·ḏe·ḵā,
הוֹרִדֻ֖הוּ
hō·w·ri·ḏu·hū
､ אֵלָ֑י
’ê·lāy;
to me ､
וְאָשִׂ֥ימָה
wə·’ā·śî·māh
עֵינִ֖י
‘ê·nî
my eyes
. עָלָֽיו׃
‘ā·lāw.
on him .
22
וַנֹּ֙אמֶר֙
wan·nō·mer
And we said
אֶל־
’el-
to
､ אֲדֹנִ֔י
’ă·ḏō·nî,
my lord ､
לֹא־
lō-
יוּכַ֥ל
yū·ḵal
-
הַנַּ֖עַר
han·na·‘ar
the boy
לַעֲזֹ֣ב
la·‘ă·zōḇ
אֶת־
’eṯ-
-
､ אָבִ֑יו
’ā·ḇîw;
וְעָזַ֥ב
wə·‘ā·zaḇ
for [if] he should leave
אֶת־
’eṯ-
-
､ אָבִ֖יו
’ā·ḇîw
. וָמֵֽת׃
wā·mêṯ.
23
וַתֹּ֙אמֶר֙
wat·tō·mer
But you said
אֶל־
’el-
to
､ עֲבָדֶ֔יךָ
‘ă·ḇā·ḏe·ḵā,
אִם־
’im-
if
לֹ֥א
lō
not
יֵרֵ֛ד
yê·rêḏ
אֲחִיכֶ֥ם
’ă·ḥî·ḵem
הַקָּטֹ֖ן
haq·qā·ṭōn
､ אִתְּכֶ֑ם
’it·tə·ḵem;
with you ､
לֹ֥א
lō
no
תֹסִפ֖וּן
ṯō·si·p̄ūn
לִרְא֥וֹת
lir·’ō·wṯ
. פָּנָֽי׃
pā·nāy.
my face .
24
וַיְהִי֙
way·hî
So it was
כִּ֣י
kî
עָלִ֔ינוּ
‘ā·lî·nū,
we went up
אֶֽל־
’el-
to
עַבְדְּךָ֖
‘aḇ·də·ḵā
､ אָבִ֑י
’ā·ḇî;
my father ､
וַנַּ֨גֶּד־
wan·nag·geḏ-
ל֔וֹ
lōw,
to
אֵ֖ת
’êṯ
דִּבְרֵ֥י
diḇ·rê
the words
. אֲדֹנִֽי׃
’ă·ḏō·nî.
of my lord .
25
וַיֹּ֖אמֶר
way·yō·mer
And said
､ אָבִ֑ינוּ
’ā·ḇî·nū;
שֻׁ֖בוּ
šu·ḇū
go back
שִׁבְרוּ־
šiḇ·rū-
לָ֥נוּ
lā·nū
us
מְעַט־
mə·‘aṭ-
. אֹֽכֶל׃
’ō·ḵel.
26
､ וַנֹּ֕אמֶר
wan·nō·mer
But we said ､
לֹ֥א
lō
נוּכַ֖ל
nū·ḵal
we
– לָרֶ֑דֶת
lā·re·ḏeṯ;
go down –
אִם־
’im-
if
יֵשׁ֩
yêš
is
אָחִ֨ינוּ
’ā·ḥî·nū
הַקָּטֹ֤ן
haq·qā·ṭōn
､ אִתָּ֙נוּ֙
’it·tā·nū
with us ､
. וְיָרַ֔דְנוּ
wə·yā·raḏ·nū,
then we will go down .
כִּי־
kî-
לֹ֣א
lō
not
נוּכַ֗ל
nū·ḵal,
we may
לִרְאוֹת֙
lir·’ō·wṯ
פְּנֵ֣י
pə·nê
､ הָאִ֔ישׁ
hā·’îš,
of the man ､
וְאָחִ֥ינוּ
wə·’ā·ḥî·nū
הַקָּטֹ֖ן
haq·qā·ṭōn
אֵינֶ֥נּוּ
’ê·nen·nū
except [is]
. אִתָּֽנוּ׃
’it·tā·nū.
with us .
27
וַיֹּ֛אמֶר
way·yō·mer
And said
עַבְדְּךָ֥
‘aḇ·də·ḵā
אָבִ֖י
’ā·ḇî
､ אֵלֵ֑ינוּ
’ê·lê·nū;
to us ､
אַתֶּ֣ם
’at·tem
יְדַעְתֶּ֔ם
yə·ḏa‘·tem,
כִּ֥י
kî
שְׁנַ֖יִם
šə·na·yim
יָֽלְדָה־
yā·lə·ḏāh-
לִּ֥י
lî
me
. אִשְׁתִּֽי׃
’iš·tî.
my wife .
28
וַיֵּצֵ֤א
way·yê·ṣê
And went out
הָֽאֶחָד֙
hā·’e·ḥāḏ
the one
מֵֽאִתִּ֔י
mê·’it·tî,
from me
､ וָאֹמַ֕ר
wā·’ō·mar
and I said ､
אַ֖ךְ
’aḵ
טָרֹ֣ף
ṭā·rōp̄
– טֹרָ֑ף
ṭō·rāp̄;
he is torn –
וְלֹ֥א
wə·lō
and not
רְאִיתִ֖יו
rə·’î·ṯîw
עַד־
‘aḏ-
– הֵֽנָּה׃
hên·nāh.
- –
29
וּלְקַחְתֶּ֧ם
ū·lə·qaḥ·tem
but if you take
גַּם־
gam-
אֶת־
’eṯ-
-
זֶ֛ה
zeh
מֵעִ֥ם
mê·‘im
､ פָּנַ֖י
pā·nay
me ､
וְקָרָ֣הוּ
wə·qā·rā·hū
､ אָס֑וֹן
’ā·sō·wn;
harm ､
וְהֽוֹרַדְתֶּ֧ם
wə·hō·w·raḏ·tem
אֶת־
’eṯ-
-
שֵׂיבָתִ֛י
śê·ḇā·ṯî
בְּרָעָ֖ה
bə·rā·‘āh
. שְׁאֹֽלָה׃
šə·’ō·lāh.
to Sheol .
30
וְעַתָּ֗ה
wə·‘at·tāh,
כְּבֹאִי֙
kə·ḇō·’î
אֶל־
’el-
to
עַבְדְּךָ֣
‘aḇ·də·ḵā
､ אָבִ֔י
’ā·ḇî,
my father ､
וְהַנַּ֖עַר
wə·han·na·‘ar
and the boy [is]
אֵינֶ֣נּוּ
’ê·nen·nū
not
､ אִתָּ֑נוּ
’it·tā·nū;
with us ､
וְנַפְשׁ֖וֹ
wə·nap̄·šōw
קְשׁוּרָ֥ה
qə·šū·rāh
is bound up
– בְנַפְשֽׁוֹ׃
ḇə·nap̄·šōw.
in the lad's life –
31
､ וְהָיָ֗ה
wə·hā·yāh,
and when it will come to pass ､
כִּרְאוֹת֛וֹ
kir·’ō·w·ṯōw
he sees
כִּי־
kî-
אֵ֥ין
’ên
not
､ הַנַּ֖עַר
han·na·‘ar
the boy [is with us] ､
. וָמֵ֑ת
wā·mêṯ;
that he will die .
וְהוֹרִ֨ידוּ
wə·hō·w·rî·ḏū
So will bring down
עֲבָדֶ֜יךָ
‘ă·ḇā·ḏe·ḵā
אֶת־
’eṯ-
-
שֵׂיבַ֨ת
śê·ḇaṯ
עַבְדְּךָ֥
‘aḇ·də·ḵā
אָבִ֛ינוּ
’ā·ḇî·nū
בְּיָג֖וֹן
bə·yā·ḡō·wn
. שְׁאֹֽלָה׃
šə·’ō·lāh.
to Sheol .
32
כִּ֤י
kî
עַבְדְּךָ֙
‘aḇ·də·ḵā
עָרַ֣ב
‘ā·raḇ
אֶת־
’eṯ-
-
הַנַּ֔עַר
han·na·‘ar,
the boy
מֵעִ֥ם
mê·‘im
to
､ אָבִ֖י
’ā·ḇî
my father ､
､ לֵאמֹ֑ר
lê·mōr;
saying ､
אִם־
’im-
if
לֹ֤א
lō
not
אֲבִיאֶ֙נּוּ֙
’ă·ḇî·’en·nū
I do bring him [back]
､ אֵלֶ֔יךָ
’ê·le·ḵā,
to you ､
וְחָטָ֥אתִי
wə·ḥā·ṭā·ṯî
לְאָבִ֖י
lə·’ā·ḇî
כָּל־
kāl-
. הַיָּמִֽים׃
hay·yā·mîm.
33
וְעַתָּ֗ה
wə·‘at·tāh,
יֵֽשֶׁב־
yê·šeḇ-
､ נָ֤א
nā
please ､
עַבְדְּךָ֙
‘aḇ·də·ḵā
תַּ֣חַת
ta·ḥaṯ
הַנַּ֔עַר
han·na·‘ar,
of the boy
עֶ֖בֶד
‘e·ḇeḏ
as a slave
– לַֽאדֹנִ֑י
la·ḏō·nî;
to my lord –
וְהַנַּ֖עַר
wə·han·na·‘ar
and the boy
יַ֥עַל
ya·‘al
let go up
עִם־
‘im-
with
. אֶחָֽיו׃
’e·ḥāw.
34
כִּי־
kî-
אֵיךְ֙
’êḵ
אֶֽעֱלֶ֣ה
’e·‘ĕ·leh
shall I go up
אֶל־
’el-
to
､ אָבִ֔י
’ā·ḇî,
my father ､
וְהַנַּ֖עַר
wə·han·na·‘ar
if the boy [is]
אֵינֶ֣נּוּ
’ê·nen·nū
not
؟ אִתִּ֑י
’it·tî;
with me ؟
פֶּ֚ן
pen
אֶרְאֶ֣ה
’er·’eh
I see
בָרָ֔ע
ḇā·rā‘,
the evil
אֲשֶׁ֥ר
’ă·šer
יִמְצָ֖א
yim·ṣā
אֶת־
’eṯ-
-
. אָבִֽי׃
’ā·ḇî.
my father .
Doctrinal Statement / Privacy Policy / Use of Pictures / Donate / Contact Us
© Copyright [2011 - 2024] Knowing-Jesus.com - All Rights Reserved